Mishnayos Taanis Perek 2 Mishnah 4
Change text layout:
תענית פרק ב׳ משנה ד׳
For the conclusion of the first blessing: Redeemer of Israel, he recites: He Who answered Abraham on Mount Moriah (see Genesis 22:11–18), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Redeemer of Israel. For the second blessing, to which he adds the verses of Remembrances, he recites: He Who answered our forefathers at the Red Sea (see Exodus 14:15–31), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who remembers the forgotten. For the third blessing, which includes the verses of Shofarot, he recites: He Who answered Joshua at Gilgal, when they sounded the shofar in Jericho (see Joshua 5:6), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who hears the terua. For the fourth blessing, he recites: He Who answered Samuel in Mizpah (see I Samuel, chapter 7), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who hears cries. For the fifth he recites: He Who answered Elijah on Mount Carmel (see I Kings, chapter 18), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who hears prayer. For the sixth blessing he recites: He Who answered Jonah from within the innards of the fish (see Jonah 2:2–11), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who answers in a time of trouble. For the conclusion of the seventh blessing, which is actually the sixth additional blessing, as the first blessing listed here is an expanded version of a regular weekday blessing, he recites: He Who answered David and Solomon his son in Jerusalem (see I Kings 8:12–53), He will answer you and hear the sound of your cry on this day. Blessed are You, Lord, Who has mercy on the Land.
עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת. עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה. עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ צְעָקָה. עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ:
Bartenura
על הראשונה. בגואל ישראל הוא מתחיל להאריך. ואע״פ שאינה ממנין שש קורא אותה ראשונה, לפי שבה מתחיל להוסיף ולהאריך:
על השביעית. לברכות שמאריך בהן. אבל הברכות שמוסיפין בשביל התענית אינן אלא שש, שברכה ראשונה שהיא גואל ישראל דשמנה עשרה היא אלא שמאריך בה:
מי שענה את דוד ואת שלמה בנו. ואע״ג דיונה בתר דוד ושלמה היה. מ״מ מקדים ליה ברישא, משום דבעי למחתם בסוף הברכות ברוך המרחם על הארץ, ודוד ושלמה בנו הם שהתפללו על ארץ ישראל. דוד, ויהי רעב בימי דוד כו׳ (שמואל ב כ״א:א׳) ושלמה, רעב כי יהיה בארץ (מלכים א ח׳:ל״ז):
על הראשונה – in [the seventh blessing of the Amidah] “who redeems Israel” , he begins to enlengthen, and even though it is not part of the number six, he recites it first, because in it he begins to add and enlengthen.
על השביעית – of the blessings that he lengthens, but the blessings that he adds because of the fast day are only six, for the first blessing which is “who redeems Israel” of the Shemonah Eshreh which he lengthens.
מי שענה את דוד ואת שלמה בנו – And even though that Jonah [came] after David and Solomon. Nevertheless, we place them first, because it is necessary to close the blessing at its conclusion, “Blessed be…who has mercy on the Land,” for David and Solomon his son are they who prayed over the Land of Israel; David [as it is written concerning him] (II Samuel 21:1): “There was a famine during the reign of David, [year after year for three years],” ; and Solomon [as it is written concerning him] (I Kings 8:37): “So, too, if there is a famine in the land, [if there is pestilence, blight, mildew, locusts or caterpillars…].”