Mishnayos Taanis Perek 2 Mishnah 1
Change text layout:
תענית פרק ב׳ משנה א׳
What is the customary order of fast days? Normally the sacred ark in the synagogue, which was mobile, was kept in a locked room. However, on fast days they remove the ark to the main city square and place burnt ashes upon the ark, as a sign of mourning. And they also place ashes on the head of the Nasi, and on the head of the deputy Nasi, and each and every member of the community likewise places ashes upon his head. The eldest member of the community says to the congregation statements of reproof, for example: Our brothers, it is not stated with regard to the people of Nineveh: And God saw their sackcloth and their fasting. Rather, the verse says: “And God saw their deeds, that they had turned from their evil way” (Jonah 3:10). And in the Prophets it says: “And rend your hearts and not your garments, and return to the Lord your God” (Joel 2:13). This teaches that prayer and fasting are insufficient, as one must also repent and amend his ways in practice.
סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד, מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין, אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם, אֶלָּא (יונה ג) וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר (יואל ב) וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם:
Bartenura
סדר תעניות כיצד. בשבע תעניות אחרונות קא מיירי:
את התיבה. הארון שספר תורה מונח בו, כלומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו. ולמה לרחובה של עיר, לומר, צעקנו בצנעה בבית הכנסת ולא נענינו, נבזה עצמנו בפרהסיא ברחובה של עיר:
אפר מקלה. אפר שרפה. ומשום דעפר נמי אקרי אפר תנא אפר מקלה, דהכא צריך שיהיה אפר ממש כדי שיזכור הקב״ה עקידתו של יצחק וירחם:
על גבי התיבה. משום דכתיב (ישעיהו ס״ג:ט׳) בכל צרתם לו צר:
ובראש הנשיא וכו׳ והן עצמן אינם נוטלים, כדי שיתביישו יותר, לפי שאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים:
דברי כבושים. דברים שכובשין לבו של אדם להחזירו למוטב:
ובקבלה. בדברי הנביאים:
The order of the fasts, how is it: It is the last seven fasts that we are dealing with.
את התיבה – the ark which the Torah scroll is placed in, that is to say, we had a modest utensil which was despised by our sins And why is it brought to the city street? To say, we cried out in private in the synagogue and we were not answered; we will despise ourselves in public in the city street.
אפר מקלה – ashes from the burning, and because dust is called ashes, the Mishnah teaches, אפר מקלה – ashes from the roast (i.e. vegetable ashes) and because dust is called ashes, for here, it is necessary that they are ashes specifically in order that the Holy One, blessed be He remember the Binding of Israc and be merciful [upon us].
על גבי התיבה – because as it is written (Isaiah 63:9): “In all their troubles He was troubled, [and the angel of His Presence delivered them…].”
ובראש הנשיא וכו' – But they themselves do not take, in order that they be even more embarrassed, since one who is embarrassed on his own is not the same as one who is embarrassed by others.
דברי כבושים – words that conquer the heart of a person to return him to the good.
ובקבלה – the words of the prophets.