Mishnayos Sukkah Perek 4 Mishnah 4
Change text layout:
סוכה פרק ד׳ משנה ד׳
מִצְוַת לוּלָב כֵּיצַד. יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבַּיִת, וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מֵהֶן וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּב הָאִצְטַבָּא, וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִין אֶת שֶׁלָּהֶן בַּלִּשְׁכָּה. וּמְלַמְּדִים אוֹתָם לוֹמַר, כָּל מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוּלָבִי בְיָדוֹ, הֲרֵי הוּא לוֹ בְמַתָּנָה. לְמָחָר מַשְׁכִּימִין וּבָאִין, וְהַחַזָּנִין זוֹרְקִין אוֹתָם לִפְנֵיהֶם. וְהֵן מְחַטְּפִין וּמַכִּין אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁבָּאוּ לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ:
Bartenura
מוליכין את לולביהן להר הבית. יו״ט ראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהן מע״ש:
החזנים. שמשים שהיו שם לצרכי צבור:
על גב האצטבא. רחבה של הר הבית היתה מוקפת באצטבאות לישב שם ומסוככות למעלה מפני הגשמים:
והזקנים. הדואגים שלא ידחפום למחר כשיבואו לקחת איש לולבו:
ומלמדין. ב״ד את כל העם לומר אם יבוא לולבי אל יד חבירי הרי הוא שלו במתנה, כדי שלא יהא אצלו לא גזול ולא שאול:
מוליכין את לולביהן להר הבית – the first day of the Festival [of Sukkot] that occurs on the Sabbath, they would bring their Lulavim from the eve of the Sabbath (i.e., Friday).
החזנים – the sextons that were there for the needs of the community/congregation.
על גב האצטבא – the open place of the Temple Mount which was surrounded by porticos to sit there and covering the festival booth (i.e., Sukkah) from above because of the rains.
הזקנים – that worry that they would not be knocked down on the morrow when they would come to to take each person his Lulav.
ומלמדין – The Jewish court (would teach] all the people to say that if my Lulav were to come into the hand of my fellow, it would be his as a gift, in order that it wouldn’t be for him either stolen or borrowed.