Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Sotah Perek 2 Mishnah 1

סוטה פרק ב׳ משנה א׳


The husband of the sota would bring his wife’s meal-offering to the priest in an Egyptian wicker basket made of palm branches, and he would place the meal-offering in her hands for her to hold throughout the ritual in order to fatigue her. This might lead her to confess her guilt and not drink the water of a sota unnecessarily. The mishna lists differences between this meal-offering and other meal-offerings. Generally, all meal-offerings, from their beginnings, i.e., the moment they are consecrated, and until their ends, i.e., the moment they are sacrificed, must be in a service vessel. But in the case of this one, its beginning is in a wicker basket and only at its end, immediately before it is offered, is it placed in a service vessel. All other meal-offerings require oil and frankincense, and this one requires neither oil nor frankincense. Furthermore, all other meal-offerings are brought from wheat, and this one is brought from barley. Although in fact the omer meal-offering is also brought from barley, it is still different in that it was brought as groats, i.e., high-quality meal. The meal-offering of the sota, however, is brought as unsifted barley flour. Rabban Gamliel says: This hints that just as her actions of seclusion with another man were the actions of an animal, so too her offering is animal food, i.e., barley and not wheat.

הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ כְּדֵי לְיַגְּעָהּ. כָּל הַמְּנָחוֹת תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן בִּכְלִי שָׁרֵת, וְזוֹ תְּחִלָּתָהּ בִּכְפִיפָה מִצְרִית וְסוֹפָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת. כָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבֹנָה, וְזוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבֹנָה. כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מִן הַחִטִּין, וְזוֹ בָאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין. מִנְחַת הָעֹמֶר אַף עַל פִּי שֶׁבָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין הִיא הָיְתָה בָאָה גֶרֶשׂ, וְזוֹ בָאָה קֶמַח. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה:


היה מביא – the husband.

את מנחתה – as it is written (Numbers 5:15): “[The man shall bring his wife to the priest.] And he shall bring as an offering for her [one-tenth of an ephah of barley flour].”

בכפיפה מצרית – a basket made from palm bark [from] the soft that grew around the palm tree.

כדי ליגעה – that she should confess [her sin of adultery] and not blot out the Name [of God] on the [bitter] waters. And according to the one who says that at the beginning, they would cause her to drink [the bitter waters], and afterwards bring her meal offering, even though the Name [of God] was blotted out, from when she hired, in order that she would confess and not die a disgraced–disfigured death, and even though the scroll was blotted out, if she said, “I am ritually impure,” she does not drink [the waters of bitterness].

תחלתן וסופן בכלי שרת – not in actual vessels dedicated to Temple service–sacred vessels is spoken of for a person does not bring his meal-offering from the midst of his home in sacred vessels but rather in women’s work baskets of silver or of gold which are appropriate for use as sacred vessels.

וזו בכפיפה מצרית – And this is in a basket made of palm-twigs for it is not appropriate to make from it sacred vessels for it is similar to (Malachi 1:8): “Just offer it to your governor.”

כל המנחות טעונות שמן ולבונה – In the Gemara (Tractate Sotah 14b), the objection is raised: But this is the meal offering of sin-offering, as it is written about it (Leviticus 5:11): “he shall not add oil to it or lay frankincense on it, [for it is a sin offering].” But, that which we teach [in this Mishnah]: "כל המנחות באות חטים" –”All meal offerings derive from wheat,” is difficult, for this meal offering of the Omer comes from barley. And the Gemara (Talmud Sotah 14b) resolves the difficulty – one should not teach anything singly but rather, wrapped up–combined and it is taught and this is what it said: all of the meal offerings require oil and frankincense–"כל המנחות טעונות שמן ולבונה", but those that don’t require oil and frankincense come from wheat and the sin meal-offering comes from sifted fine flour, even though it does not require oil and frankincense, it comes from wheat and sifted fine flour.

And it comes from grits–unsifted flour, and this does not require oil or frankincense and comes from barley and is derived from flour.

גרש – it is sifted and winnowed in thirteen sieves like a kind of fine sifted flour with wheat.

קמח – everything is combined like it is grinded.

היה מביא. הבעל:

את מנחתה. כדכתיב (במדבר ה׳:ט״ו) והביא את קרבנה:

בכפיפה מצרית. סל עשוי מצורי הדקל מן (הרך) [זרדים] הגדלים סביבות הדקל:

כדי ליגעה. שתודה ולא ימחה השם על המים. ולמאן דאמר שבתחלה היה משקה אותה ואח״כ מביא מנחתה, אע״פ שנמחק השם, מיגעה כדי שתודה ולא תמות מיתה מנוולת, שאע״פ שנמחקה המגילה אם אמרה טמאה אני אינה שותה:

תחלתן וסופן בכלי שרת. לאו בכלי שרת ממש קאמר, שאין אדם מביא מנחתו מתוך ביתו בכלי שרת, אלא בקלתות של כסף ושל זהב שהם ראוים לכלי שרת:

וזו בכפיפה מצרית. שאין ראוי לעשות ממנה כלי שרת, דדמי להקריבהו נא לפחתך (מלאכי א׳:ח׳):

כל המנחות טעונות שמן ולבונה. בגמרא פריך, והא איכא מנחת חוטא דכתיב בה (ויקרא ה׳:י״א) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה. וכן הא דתנינן כל המנחות באות חטים, קשה, דהא מנחת העומר באה מן השעורים. ומתרץ בגמרא לא תיתני מילתא באנפי נפשיה אלא כרוך ותני והכי קאמר, כל המנחות טעונות שמן ולבונה ואותן שאינם טעונות שמן ולבונה באות מן החיטין ובאות סולת. מנחת חוטא אע״פ שאינה טעונה שמן ולבונה באה חיטין ובאה סולת. מנחת העומר אע״פ שבאה מן השעורין טעונה שמן ולבונה:

ובאה גרש. וזו אינה טעונה שמן ולבונה ובאה מן השעורים ובאה קמח:

גרש. מבורר ומנופה בשלש עשרה נפה כעין סולת בחטים:

קמח. הכל מעורב כמו שנטחן: