Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Sheviis Perek 9 Mishnah 8

שביעית פרק ט׳ משנה ח׳


If one had sabbatical produce [at home] and the time of removal had come, he may give out food for three meals to every one. Rabbi Judah says: the poor may eat from it even after the removal, but not the rich. But Rabbi Yose says: both the poor and the rich may eat after the removal.

מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית וְהִגִּיעַ שְׁעַת הַבִּעוּר, מְחַלֵּק מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וַעֲנִיִּים אוֹכְלִין אַחַר הַבִּעוּר, אֲבָל לֹא עֲשִׁירִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֶחָד עֲנִיִּים וְאֶחָד עֲשִׁירִים אוֹכְלִין אַחַר הַבִּעוּר:


והגיע שעת הביעור – the time of removal of he produce/produce according to their place, as is taught in the Mishnah above (Tractate Sheviit, Chapter 9, Mishnah 2): “Three regions with respect [to the laws] of removal, and in the Baraita (Tractate Pesahim 53a), we taught, that one consumes grapes until Passover, olives until Shavuot and dried figs until Hanukkah, dates until Purim and all of them of the Eighth Year. And these periods with mere [produce], if it was used up for the beasts of the field or not, but if it is known, everything is according to what had been used up.

מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד – from the men of the house, and afterwards, he distributes to his neighbors, to his relatives and to his acquaintances; and he removes and places it on the entrance of his house and states: “Our brethren of the House of Israel: He who needs to take should take.”

ועניים אוכלים אחר הביעור אבל לא עשירים – as it is written (Exodus 23:11): “[but in the seventh you shall let it rest and lie fallow.] Let the needy among your people eat of it, and what they leave let the wild beasts eat.”

אחד עניים ואחד עשירים – they call concerning him (Exodus 23:11): “Let the needy” and also your people. And the Halakha is according to Rabbi Yossi.

והגיע שעת הביעור. זמן ביעור הפירות לפי מקומן כדתנן לעיל שלש ארצות לביעור ובברייתא [פסחים נג] שנינו אוכלים בענבים עד הפסח, בזיתים עד העצרת, בגרוגרות עד החנוכה, בתמרים עד הפורים, וכולן של שנה השמינית. וזמנים הללו בסתם שאין ידוע אם כלה לחיה מן השדה אם לאו אבל בידוע הכל לפי מה שכלו:

מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד. מאנשי ביתו, ואחר כך מחלק לשכיניו ולקרוביו ומיודעיו, ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל מי שצריך ליטול יטול:

ועניים אוכלים אחר הביעור אבל לא עשירים. דכתיב (שמות כ״ג:י״א) ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה, אביוני עמך ולא עמך:

אחד עניים ואחד עשירים. קרי ביה ואכלו אביוני וגם עמך. והלכה כרבי יוסי: