Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Sheviis Perek 6 Mishnah 1

שביעית פרק ו׳ משנה א׳


[The land of Israel is divided into] three territories with regard to the sabbatical law.[Any produce grown in land] that was occupied by those who came up from Babylon, namely from Eretz Israel as far as Chezib, may not be eaten, nor [may its soil] be cultivated. [Any produce grown in land] that was occupied by those who came up from Egypt, namely from Chezib to the river, and until Amonah, may be eaten, but [its soil] may not be cultivated. From the river till Amonah and inwards, [produce] may be eaten and [the soil] cultivated.

שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַשְּׁבִיעִית. כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָבֶל, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַד כְּזִיב, לֹא נֶאֱכָל וְלֹא נֶעֱבָד. וְכָל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם, מִכְּזִיב וְעַד הַנָּהָר וְעַד אֲמָנָה, נֶאֱכָל, אֲבָל לֹא נֶעֱבָד. מִן הַנָּהָר וּמֵאֲמָנָה וְלִפְנִים, נֶאֱכָל וְנֶעֱבָד:


שלש ארצות לשביעית – they are divided for the matter of the law of the Seventh Year.

כל שהחזיקו עולי בבל (all-of the land- that was occupied by those who returned from Babylonia)- Ezra and his followers when they came up from Babylonia.

לא נאכל ולא נעבד (may not be eaten, nor the land cultivated) – for the working of this land is forbidden in the Seventh Year, and if it is worked and it grows, it is prohibited to eat from those things that grow. Another explanation, and this is the essence, it is not eaten after the Seventh Year without removal and is not cultivated in the Seventh Year.

מכזיב ועד הנהר ועד אננום – Kezib is in a continuous line/stretched towards the north to the side of the east, and a strip goes out from Acre/Akko that sits/dwells on a square of the Land of Israel on the northeastern angle and that strip is drawn/stretched towards the north and goes until Kezib, and another strip is stretched from Acre/Akko towards the east and in it is the river mentioned here, and these two strips were conquered by those who came up from Egypt, and were not conquered by those who came up from Babylonia (following the first Exile in 586-516 BCE).

ועד אמנום – this is Mount Hor that is written in the boundaries of the Land [of Israel] in the Torah portion אלה מסעי/”These were the marches [of the Israelites],” (Numbers 34:8): “From Mount Hor draw a line [to Lebo-Hamath, and let the boundary reach Zedad],” we translate in Aramaic in the Jerusalem [Talmud] the Mount of Amamum, and it is in the north of Land of Israel to the western side near the Great Sea (i.e., the Mediterranean Sea), and this also, those who came up from Babylonia did not conquer, therefore, it is eaten after the removal, and regarding the other language, if it (i.e., that land) was cultivated in the Seventh Year, it can be eaten, for the first holiness was sanctified only for that particular time, but was not sanctified for the future [days] to come , and is not worked, and regarding working [the land]/cultivation, they were more stringent to prohibit than the Rabbis.

מנהר ומאמנום ולפנים – such is written in all the books, and more, would be pleasant if we had had the reading "ולחוץ"/gong to outside [the Land]/ But it is possible to interpret in a forced manner “from the river and beyond – to the side of the river outward to the Land, and similarly, from the beginning of Mount Amanum and beyond to the side of the Mount is called “beyond/inside.”

שלש ארצות לשביעית. חלוקות לענין דין שביעית:

כל שהחזיקו עולי בבל. עזרא וסיעתו כשעלו מבבל:

לא נאכל ולא נעבד. שעבודת הארץ ההיא אסורה בשביעית, ואם נעבדה וגדלה אסור לאכול מאותן גדולים. פירוש אחר ועיקר, לא נאכל לאחר שביעית בלא ביעור ולא נעבד בשביעית:

מכזיב ועד הנהר ועד אמנום. כזיב משוך כלפי הצפון לצד מזרח ורצועה יוצאת מעכו שיושבת ברבועה של ארץ ישראל במקצוע צפונית מזרחית ואותה רצועה משוכה כלפי צפון והולכת עד כזיב ורצועה אחרת משוכה מעכו כלפי מזרח ובה הנהר האמור כאן, ואלו השתי רצועות כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל:

ועד אמנום. הוא הר ההר הכתוב בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי, תתאו לכם הר ההר מתרגמינן בירושלמי טורי אמנום, והוא בצפונה של ארץ ישראל לצד מערב אצל הים הגדול, וגם זו לא כבשו עולי בבל הלכך נאכל לאחר הביעור, ולאידך לישנא אם נעבד בשביעית נאכל דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, ולא נעבד, דלענין עבודה החמירו לאסור מדרבנן:

מנהר ומאמנום ולפנים. כך כתוב בכל הספרים, וטפי הוה ניחא אי הוה גרסינן ולחוץ. ואפשר לפרש בדוחק מהנהר ולפנים מתחלת הנהר ולפנים לצד הנהר חוצה לארץ, וכן מתחלת טורי אמנום ולפנים לצד ההר קרויה לפנים: