Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Sheviis Perek 4 Mishnah 2

שביעית פרק ד׳ משנה ב׳


A field from which thorns had been removed may be sown in the eighth year. But if it had been improved upon, or cattle had been allowed to live upon it, it may not be sown in the eighth year. A field which had been improved upon in the seventh year: Bet Shammai says: they may not eat its produce in the seventh year, But Bet Hillel says: they may eat. Bet Shammai says: they may not eat produce of the sabbatical year with an expression of thanks. But Bet Hillel says: they may eat [sabbatical year produce] with an expression for thanks and without an expression of thanks. Rabbi Judah says: the statements must be reversed, for this is one of the instances where Bet Shammai is lenient and Bet Hillel is stringent.

שָׂדֶה שֶׁנִּתְקַוְּצָה, תִּזָּרַע בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. שֶׁנִּטַּיְּבָה אוֹ שֶׁנִּדַּיְּרָה, לֹא תִזָּרַע בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. שָׂדֶה שֶׁנִּטַּיְּבָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין אוֹכְלִין פֵּרוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִיעִית, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אוֹכְלִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין אוֹכְלִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּטוֹבָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אוֹכְלִין בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹּא בְטוֹבָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים, זוֹ מִקֻּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל:


שנתקווצה – that took its thorns out in the Seventh Year.

שנטייבה – that was well plowed for the entire world plows one time and he plowed twice. But our Mishnah is speaking about a time of danger when the Kingdom (Rome) takes by force the tax that is placed upon the land masses and they permitted plowing in the Seventh Year in order to give the determined tax from its grain to the king, and if he plowed twice, the Rabbis fined him, for one plowing they permitted but not two plowings.

או שנדיירה – lthat they made from it a pen for the cattle that made with it an enclosure for cattle as we stated in the chapter above (Tractate Sheviit, Chapter 3, Mishnah 4), and di dnot make from it dung-heaps but rather left it in order to manure the field with it.

לא תזרע למוצאי שביעית – for we fine him in that which is greater than removing the thorns.

בטובה – it is forbidden we don’t attach merit to it to the owners for the All-Merciful made them ownerless.

חלוף הדברים – that the School of Shammai is lenient, But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

שנתקווצה. שנטלו קוציה בשביעית:

שנטייבה. שנחרשה היטב שכל העולם חורשים פעם אחת והוא חרש שתי פעמים. ומתניתין איירי בשעת הסכנה שהיתה המלכות אונסת על המס המוטל על הקרקעות והתירו לחרוש בשביעית כדי ליתן המס הקצוב מתבואתה למלך, ואם חרש שתי פעמים קנסוהו רבנן, דחרישה אחת התירו ולא שתי חרישות:

או שנדיירה. שעשו ממנה דיר לבהמות שעשה בה סהר כדאמרינן בפרקין דלעיל, ולא עשה ממנו אשפות אלא הניחו כדי לזבל בו השדה:

לא תזרע למוצאי שביעית. דקנסינן ליה בהני יותר מבנתקווצה:

בטובה. אסור דאין מחזיקין טובה לבעלים דרחמנא אפקרינהו:

חלוף הדברים. דב״ש לקולא. ואין הלכה כר׳ יהודה: