Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Sheviis Perek 3 Mishnah 1

שביעית פרק ג׳ משנה א׳


From when may they bring out manure to the dung-heaps?From when the workers have ceased to work, the words of Rabbi Meir. But Rabbi Judah says: until the sweetness [of the manure] has dried up. Rabbi Yose says: until [the dung dries] into knots.

מֵאֵימָתַי מוֹצִיאִין זְבָלִים לְאַשְׁפַתּוֹת. מִשֶּׁיִּפְסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִשֶּׁיִּבַשׁ הַמָּתוֹק. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מִשֶּׁיִּקְשֹׁר:


מאימתי מוציאיןם זבלים לאשפות – it is the manner of thos who work the land to bring in the manure to one place in the field and make there a large dung-heap until he disperses It in the field to manure it.

משיפסקו עוברי עבירה – to work the land in the Seventh Year and prior to that those who transgress [the laws of the Seventh Year] cease, it is forbidden so that they do not say that this is from those who transgress [the Seventh Year] and that he removes it to manure his field. And there are books in wich it is written them, that those “who perform work” and this is it (i.e., the correct reading).

משייבש המתוק – that the manure will be dried up as it gives a sweetness to the fruits/produce.

משיקשר – when it begins to dry up, it thickens and makes clumps/becomes knotty excrescences, and their words are close to being equivalent. And in the Jerusalem Talmud, it explains that when the sweetness dries out, fissures in the group of fields/valley when the rain falls fill up with water and do not dry up other than after a while, and they are called מתוק /sweet on account of (Job 21:33): “The clods of the wadi are sweet to him, [everyone follows ehind hi, innumerable are those who precede him].”

מאימתי מוציאים זבלים לאשפות. דרך עובדי אדמה לכנוס הזבל למקום אחד בשדה ועושה שם אשפה גדולה עד שהוא מפזרו בשדה לזבלה:

משיפסקו עוברי עבירה. לעבוד את הארץ בשנה השביעית, וקודם שיפסקו עוברי עבירה אסור שלא יאמרו מעוברי עבירה הוא ולזבל שדהו הוא מוציא. ויש ספרים שכתוב בהם עובדי עבודה והיא היא:

משיבש המתוק. משיהיה יבש הזבל שנותן מתיקה לפירות:

משיקשר. כשמתחיל להתיבש מתעבה ונעשה קשרים, וקרובים דבריהם להיות שוים. ובירושלמי מפרש משיבש המתוק סדקין שבבקעה כשהמטר יורד מתמלאים מים ואינם מתיבשים אלא לאחר זמן, ונקראים מתוק על שם מתקו לו רגבי נחל (איוב כ״א:ל״ג):