Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Shekalim Perek 5 Mishnah 1

שקלים פרק ה׳ משנה א׳


These are the officials who served in specific positions in the Temple: Yoḥanan ben Pineḥas was responsible for the seals. One who paid for a specific type of sacrificial item received a seal, which he presented to the Temple official in exchange for that item. Aḥiyya was responsible for the libations, i.e., the wine, oil, and flour prepared with the level of ritual purity necessary for the libation offerings and the meal-offerings, which accompanied many animal offerings. Aḥiyya supplied the libations to those who presented the appropriate seal. Matya ben Shmuel was responsible for the lotteries, which were used to select priests for the various Temple services each day. Petaḥya was responsible for the pairs of birds, i.e., the turtledoves or pigeons, brought by a zav, a zava, a woman after childbirth, and a leper. They placed the appropriate sum of money into the horn designated for this purpose, and each day Petaḥya oversaw the purchase of birds from that money and their sacrifice in the proper manner. Incidentally, the Gemara mentions: Petaḥya is Mordecai from the book of Esther. And why was he called Petaḥya, which resembles the word for opening [petaḥ]? The reason is that he would open, i.e., elucidate, difficult topics and interpret them to the people, and because he knew all seventy languages known at the time. The mishna resumes the list of officials. Ben Aḥiyya was responsible for the care of the priests who suffered from intestinal disease. Neḥunya was the well digger for pilgrims on their way to Jerusalem for the Festivals. Gevini was the Temple crier who would awaken the priests and the Levites for their Temple duties. Ben Gever was responsible for locking the Temple gates in the evening and for unlocking them in the morning. Ben Bevai was appointed over the shreds of garments, which were formed into wicks for the Temple candelabra. He also supervised the twisting of those wicks into the appropriate thickness for the various nights during the different seasons of the year. Ben Arza was responsible for the cymbal, which was rung as a signal that the Levites should commence their song. Hugras ben Levi was responsible for the song. He taught and conducted the singers in the Temple. The house of Garmu was responsible for the preparation of the shewbread; the house of Avtinas was responsible for the preparation of the incense; and Elazar was responsible for weaving the Temple curtains; and Pineḥas was the valet, who assisted the priests in fitting their clothes and dressing themselves for their Temple service.

אֵלּוּ הֵן הַמְמֻנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, יוֹחָנָן בֶּן פִּנְחָס עַל הַחוֹתָמוֹת, אֲחִיָּה עַל הַנְּסָכִים, מַתִּתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל עַל הַפְּיָסוֹת, פְּתַחְיָה עַל הַקִּנִּין. פְּתַחְיָה, זֶה מָרְדְּכָי. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה. שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן. בֶּן אֲחִיָּה עַל חוֹלֵי מֵעַיִם, נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין, גְּבִינֵי כָרוֹז, בֶּן גֶּבֶר עַל נְעִילַת שְׁעָרִים, בֶּן בֵּבָי עַל הַפָּקִיעַ, בֶּן אַרְזָה עַל הַצִּלְצָל, הֻגְרַס בֶּן לֵוִי עַל הַשִּׁיר, בֵּית גַּרְמוּ עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים, בֵּית אַבְטִינָס עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת, אֶלְעָזָר עַל הַפָּרוֹכוֹת, וּפִנְחָס עַל הַמַּלְבּוּשׁ:


אלו הן הממונים – fifteen kinds of officers and appointment to authority that are considered in our Mishnah were the daily offering in the Temple. However, these men that are considered were not at the same time, but the pious and the worthy in each generation he would appoint. But my teachers explained on account that the first appointees were appointed for this – thus this was their names. Therefore, the ones who came after them were called by their name

על החותמות ועל הסלתות – it will be explained further in our Mishnah.

על הפייסות – to teach the order of the lottery, who will merit with this service, and whom with that, as is explained in the Tractate Yoma (see Chapter 2, Mishnayot 1-4).

על הקינים – those lacking atonement such as the man and/or a woman with a flux and a woman who just gave birth bring obligatory bird-offerings which are doves and pigeons – they put their monies in the shofar-shaped [chests] that are in the Temple. But those who are appointed over the shofar-shaped [chests] take the money and bring through them the bird-offerings, and someone who was wise, great in knowledge and a specialist had to be appointed, as we state in Tractate Avot (Chapter 3, Mishnah 18).

שהיה פותח דברים וכו' – This is Mordecai Bilshan that came up [to the land of Israel] from the Diaspora, and he is called this because he mixed up many languages.

על חולי מעים – because the Kohanim walk barefoot on the floor and eat a lot of meat and drink water, their intestines were ruined and they always needed a doctor to tell them: this is the good medication for the intestines.

חופר שיחין – he was appointed to dig cisterns, pits and caves, in order that water would be found to drink for those who come up [to Jerusalem] on the Pilgrimage Festivals.

גביני כרוז – that was his name of the man who would announce each morning in the Temple: “Arise, O Priests, to your Divine Service” and they would hear his voice from Jericho.

על נעילת שערים – to lock the gates in the evening and to open them in the morning.

על הפקיע – to whip the Kohanim and Levites that were found to be sleeping during their watches when they would guard the Temple at night, as we say in Tractate [Middot] (see Chapter 1, Mishnah 2, where it states that would use a stick – and not necessarily a strip of leather/strap used as a whip), whomever they would find sleeping they would beat him and burn his clothing. But in the Jerusalem Talmud, they would explain that he stripped the wicks of the Menorah and of the House of Water Drawing as we state in [Tractate Sukkah], the chapter “The flute-playing” (chapter 5) [Talmud Sukkah 51b -see Mishnah 3] – “from the warn-out pants and girdles of the Kohanim, they made wicks [and would kindle them].

צלצל – a musical instrument that has a large sound, from the language תצילנה אזניו/it will be a loud shriek in his ears, “cymbal” in the foreign language.

בית גרמו – the name of a family.

על לחם הפנים – that would be made something like a breached chest and they were artisans in his action and in his baking to detach it from the oven so that it would not break and to make it so that it would not grow moldy.

בית אבטינס – the name of a family that were experts in mixing the incense and they recognized a certain grass whose name was a smoke-raiser (name of a plant) and when they would mix it with the spices of the incense, the smoke of the incense would rise straight up like a stick.

על הפרכות – to make new hangings when they were needed.

המלביש – he was appointed to dress the Kohanim at the time of the Divine Service and to undress them after their service, and to preserve the priestly garments in the compartments that were designed for this.

אלו הן הממונים. חמשה עשר מינים של פקידות ומינוי של שררה דחשיב במתניתין היו תמיד במקדש. מיהו הנך גברי דחשיב, לא בזמן אחד היו, אלא החסידים והכשרים שבכל דור ודור הוא מונה. ורבותי פירשו, על שם שהממונים הראשונים שנתמנו על כך, כך היה שמם, לפיכך נקראו הבאים אחריהם על שמם:

על החותמות ועל הסלתות. מפרש לקמן במתניתין:

על הפייסות. להורות סדר הגורל מי יזכה בעבודה זו ומי בזו, כמפורש במסכת יומא:

על הקינים. מחוסרי כפרה כגון זב וזבה ויולדת שמביאים קיני חובה דהיינו תורים ובני יונה, נותנין מעותיהן לשופרות שבמקדש, והממונים על השופרות לוקחים המעות ומביאין בהן הקינים. והיה צריך שיתמנה על זה חכם גדול ובקי, כדאמרינן במסכת אבות קינים ופתחי נדה הן הן גופי הלכות:

שהיה פותח דברים כו׳ והוא מרדכי בלשן שעלה מן הגולה. ונקרא כן, שהיה בולל לשונות הרבה:

על חולי מעים. לפי שהכהנים הולכים יחפים על הרצפה ואוכלין בשר הרבה ושותין מים היו מעיהן מתקלקלין וצריכין תמיד לרופא לומר להם זה הסם טוב למעים:

חופר שיחין. היה ממונה לחפור בורות שיחין ומערות כדי שיהיו מים מצויין לשתות לעולי רגלים:

גביני כרוז. כך שמו של האיש המכריז בכל בוקר בבית המקדש עמדו כהנים לעבודתכם. ושומעים קולו מיריחו:

על נעילת שערים. לנעול השערים בערב ולפתחן בבוקר:

על הפקיע. להלקות הכהנים והלוים שנמצאו ישנים על משמרותיהם שהיו שומרים את המקדש בלילה, כדאמרן במסכת מדות מי שהיו מוצאים אותו ישן היו חובטים אותו ושורפים את כסותו. ובירושלמי מפרש, הפקיע, הפתילות של מנורה ושל בית השואבה, כדאמרינן בפרק החליל (סוכה נא) מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם היו מפקיעים פתילות:

צלצל. כלי שיר שיש לו קול גדול, לשון תצילנה אזניו, צימבל״ו בלע״ז. וכשהיו שומעין קולו היו הלוים מתחילין בשיר:

על השיר. להתחיל את השיר, וכשהיה מסיים היו כולן מסיימין:

בית גרמו. שם משפחה:

על לחם הפנים. שהיה עשוי כמין תיבה פרוצה והיו אומנים בעשייתו ובאפייתו לרדותו מן התנור שלא ישבר ולעשותו שלא יתעפש:

בית אבטינס. שם משפחה שהיו בקיאים לפטם הקטורת ומכירין בעשב ששמו מעלה עשן וכשהיו מערבין אותו עם סממני הקטורת היה עשן הקטורת מתמר ועולה כמין מקל:

על הפרוכות. לעשות פרוכות חדשות כשהיו צריכים:

המלביש. היה ממונה להלביש הכהנים בשעת עבודה ולהפשיטם אחר עבודה, ולשמור בגדי כהונה בלשכות העשויות לכך: