Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Shabbos Perek 6 Mishnah 4

שבת פרק ו׳ משנה ד׳


Just as it is prohibited for a woman to carry out certain items unique to a woman into the public domain, the Sages said that a man may neither go out on Shabbat with a sword, nor with a bow, nor with a shield [teris], nor with an alla, nor with a spear. And if he unwittingly went out with one of these weapons to the public domain he is liable to bring a sin-offering. Rabbi Eliezer says: These weapons are ornaments for him; just as a man is permitted to go out into the public domain with other ornaments, he is permitted to go out with weapons. And the Rabbis say: They are nothing other than reprehensible and in the future they will be eliminated, as it is written: “And they shall beat their swords into plowshares and their spears into pruning hooks; nation will not raise sword against nation, neither will they learn war anymore” (Isaiah 2:4). With regard to women’s ornaments, they added that a garter placed on her leg to hold up stockings is pure and cannot become ritually impure as a utensil, and she may even go out with it on Shabbat. However, ankle chains, which were also women’s ornaments, can become ritually impure, and she may not go out with them on Shabbat.

לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרֹמַח. וְאִם יָצָא, חַיָּב חַטָּאת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן אֶלָּא לִגְנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב) וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. בִּירִית, טְהוֹרָה, וְיוֹצְאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת. כְּבָלִים, טְמֵאִין, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶם בְּשַׁבָּת:


תריס – a shield made in a three-fold shape.

אלה – a round shield and both are made of wood, but I heard that אלה is a “Matza/Mamtze” in the foreign language and in Arabic “Dasus/Davus.”

וכתתו חרבותם לאתים – but if they are ornaments, they would not be idle in the future.

בירית – a brooch/clasp on the leg to hold the leggings so that they don’t fall and people would see her legs; therefore, she is pure, and it is not an adornment for beauty (see Tractate Shabbat 63a), and it is a useful utensil which is none other than a utensil that guards another utensil, similar to the rings of utensils that are pure.

יוצאין בה – for it is the manner of dress and one should not fear lest it becomes loose and she shows it, so that she will reveal her leg.

כבלים טמאין – there was a family in Jerusalem whose steps were large and their virgins would fall off and they placed a chain between each brooch that was on her legs and they made ankle-chains so that their steps would not be so large and that their virgins wouldn’t fall off; therefore, it is the sex chain of man and not the usage of a utensil , therefore it is susceptible to receive ritual impurity.

ואין יוצאין בהם – lest the chain falls which is of gold and would show that when he takes the chain, the leg is not revealed, for it is a brooch that stands in its place.

לא יצא. אם לא לצורך מלחמה:

תריס. מגן עשוי כתבנית משולש:

אלה. מגן עגול, ושניהם של עץ. ואני שמעתי אלה מצ״א בלע״ז, ובערבי דסו״ס:

וכתתו חרבותם לאתים. ואי תכשיטין נינהו לא יהיו בטלים לעתיד:

בירית. אצעדה על השוק להחזיק בתי שוקים שלא יפלו ויראו שוקיה, הלכך טהורה דלאו תכשיט לנוי הוא, וכלי תשמיש נמי לא הוי אלא כלי המשמש כלי, דומיא דטבעות הכלים שהן טהורים:

יוצאין בה. דדרך לבישה היא, וליכא למיחש דלמא שלפא ומחויא דלא מגליא שוקה:

כבלים טמאין. משפחה אחת היתה בירושלים שהיו פסיעותיהן גסות והיו בתוליהן נושרים, והטילו שלשלת בין בירית לבירית שבשוקיה ונעשה כבלים כדי שלא יהיו פסיעותיהן גסות ולא יהיו בתוליהן נושרים, הילכך שלשלת תשמיש דאדם הוא ולא תשמיש כלי לפיכך היא מקבלת טומאה:

ואין יוצאין בהם. דלמא שלפא לשלשלת שהיא של זהב ומחויא, דכי שקלא לשלשלת לא מגליא שוקה שהרי בירית במקומה עומדת: