Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Shabbos Perek 4 Mishnah 1

שבת פרק ד׳ משנה א׳


The mishnayot that follow list those materials in which such a pot may be insulated on Shabbat eve and those materials in which it may not be insulated.

In what may one insulate a pot of cooked food on Shabbat eve, and in what may one not insulate it? One may neither insulate it in the solid residue of produce that has been pressed free of its oil, nor in manure, nor in salt, nor in lime, nor in sand, whether those materials are moist or whether they are dry. All of these materials spontaneously generate heat when piled for an extended period. Therefore, they add heat to a pot insulated in them. And one may neither insulate a pot in straw, nor in the residue of grapes that have been pressed for their juice, nor in soft material, e.g., from tattered clothing, nor in grass, when these materials are moist. However, one may insulate a pot in them when they are dry. One may insulate a pot of hot food on Shabbat eve in clothing, in produce, in doves’ wings, in a carpenter’s wood-shavings, and in the chaff of fine flax. Rabbi Yehuda prohibits doing so when it is fine, and permits doing so when it is coarse.

בַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין. אֵין טוֹמְנִין לֹא בְגֶפֶת וְלֹא בְזֶבֶל, לֹא בְמֶלַח וְלֹא בְסִיד וְלֹא בְחֹל, בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים. לֹא בְתֶבֶן וְלֹא בְזָגִים וְלֹא בְמוֹכִים וְלֹא בַעֲשָׂבִים בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים, אֲבָל טוֹמְנִין בָּהֶן כְּשֶׁהֵן יְבֵשִׁין. טוֹמְנִין בִּכְסוּת וּבְפֵרוֹת, בְּכַנְפֵי יוֹנָה וּבִנְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים וּבִנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בְּדַקָּה וּמַתִּיר בְּגַסָּה:


במה טומנין – A person who comes to remove a pot from on to of a double stove on the Eve of the Sabbath and to cover it (i.e., put dishes in the chafing stove to keep them warm) with another thing, and the Sages said that we don’t cover them with something that adds vapor but rather with a thing that preserves the vapor. What is the thing that adds and is prohibited?

לא בגפת – the refuse of olives and sesame when gathered together very hot.

לחים – they have a lot of vapor, more than when dry.

זגין – grape peels, the pomace/shells of grapes, and seeds of grapes.

מוכין – every soft thing is called מוכין/soft, spongy substance – like wool of a vine, detached pieces of soft wool of an animal and the scrapings-off of outworn garments.

בזמן שהן לחין – all of these refer to straw and pomace of grapes and soft-spongy substance and grasses, and moist things that they mentioned [but] moist on account of themselves, not moist on account of liquids that fell upon them after they had dried and moist soft-spongy substances on account of themselves which we find like wool that is close to the tail or wool that is between the thigh of cattle.

נסורת – the fine saw-dust/chips that the carpenters saw/plane from the tree when they saw it with a saw.

נעורת – very thin, when they thoroughly beat the flax (Talmud Shabbat 49a), and they empty it out.

ר"י אוסר בדקה – thin hatchelled flax, but with fine chips/saw-dust he admits that they permit it whether they are thin or thick, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda. For what they (i.e., the Rabbis) prohibited to cover up while it was still day is a something that increases/adds vapor as a decree lest they cover it with hot ashes and he will come to stir the coals when it gets dark, and they forbid to cover it up on the Sabbath with something that does not increase vapor, and even though they do not nullify the decree lest they find his pot that has cooled off and heat it up with fire on the Sabbath. But at twilight [on Friday], it is permissible to cover it up with something that does not increase vapor as we said at the end of the chapter [two of Tractate Shabbat] “במה מדליקין ] – “With what may we kindle the Sabbath lights” for we are not able to make the decree lest he find that his pot has cooled off and he will heat it, for mere pots at twilight are hot. And Maimonides explained that mere pots at twilight are hot, as he explains, that the opinion does not suffer it because of the confusion of textual versions, for the textual versions are opposite each other, for he found in the Gemara that was before him in the chapter במה מדליקין/With what may we kindle the Sabbath candles – that he had the reading – for what reason did they say that we don’t cover it up with a thing that does not increase vapor once it becomes dark, as a decree lest he cover it with hot ashes, and for what reasons did they say that we don’t cover it with something that increases vapor while it is still daylight (on Friday) , decreed lest it becomes hot, and the readings are not such, but rather, for what reason did they say that we don’t cover them with a thing that does not increase vapor once it becomes dark as a decree lest it become hot and we don’t cover it with a thing that adds vapor while it is still daylight, as a decree lest he cover it with hot ashes.

במה טומנין. הבא לסלק קדרה מעל גבי כירה בע״ש ולטמנה בדבר אחר, ואמרו חכמים אין טומנין בדבר המוסיף הבל אלא בדבר המעמיד הבל, איזהו דבר המוסיף ואסור:

לא בגפת. פסולת של זיתים ושומשמין, כשהוא כנוס יחד חם מאד:

לחים. יש בהן הבל הרבה יותר מיבשין:

זגין. קליפי הענבים. חרצנים, גרעיני הענבים:

מוכין. כל דבר רך קרוי מוכין, כגון צמר גפן ותלישי צמר רך של בהמה וגרירת בגדים בלויים:

בזמן שהן לחין. אכולהו קאי אתבן וזגין ומוכין ועשבים. ולחין שאמרו לחין מחמת עצמן לא לחין מחמת משקין שנפלו עליהן לאחר שיבשו, ומוכין לחין מחמת עצמן משכחת לה, כגון בצמר הסמוך לאליה או בצמר שבין ירכות הבהמה:

נסורת. פסולת שמנסרין הנגרים מן העץ כשמגררים אותו במגירה:

נעורת. דק דק שמנערין מן הפשתן כשמנפצין אותו:

ר״י אוסר בדקה. בנעורת של פשתן דקה, אבל בנסורת מודה דשרי בין דקה בין גסה. ואין הלכה כרבי יהודה. ומה שאסרו להטמין מבעוד יום בדבר המוסיף הבל, גזירה שמא יטמין ברמץ ויבא לחתות בגחלים משתחשך. ואסרו להטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל ואע״פ שאינו מבשל, גזרה שמא ימצא קדרתו שנצטננה וירתיחנה באור בשבת. ובין השמשות מותר להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל כדאמרינן בס״פ במה מדליקין. דליכא למגזר שמא ימצא קדרתו שנצטננה וירתיחנה, דסתם קדרות בין השמשות רותחות הן. ורמב״ם פירש בסתם קדרות בין השמשות רותחות הן, פירוש שאין הדעת סובלתו, מפני שבוש הנוסחאות וגרסאות מהופכות שנמצא בגמרא שלפניו בפרק במה מדליקין, שהוא היה גורס מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזירה שמא יטמין ברמץ, ומפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל מבע״י גזירה שמא ירתיח, ואין הגרסות כן, אלא מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזירה שמא ירתיח, ואין טומנין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום גזירה שמא יטמין ברמץ: