Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Shabbos Perek 23 Mishnah 5

שבת פרק כ"ג משנה ה׳


One may perform all of the needs of the dead on Shabbat. One may smear oil on the body and rinse it with water, and all of this is permitted provided that one does not move any of its limbs, which would constitute a violation of the laws of set-aside objects. When necessary, one may also remove a pillow from beneath it and thereby place it on cold sand in order to delay its decomposition. Similarly, one may tie the jaw of a corpse that is in the process of opening. One may not move it directly so that it will rise back to its original position, but so that it will not continue to open. And similarly, if one has a roof beam that has broken on Shabbat, one may support it with a bench or with long poles from a bed. One may not move it so that the beam will rise back to its original place, but so that it will not continue to fall. One may not shut the eyes of the dead on Shabbat because the body is set-aside. And one may not shut the eyes even on a weekday while the soul departs. One must wait until the person has died. And one who shuts the eyes while the soul departs is a murderer because he has hastened the person’s death.

עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הַמֵּת, סָכִין וּמְדִיחִין אוֹתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיזוּ בוֹ אֵבֶר. שׁוֹמְטִין אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו וּמַטִּילִין אוֹתוֹ עַל הַחֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין. קוֹשְׁרִים אֶת הַלֶּחִי, לֹא שֶׁיַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף. וְכֵן קוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה, סוֹמְכִין אוֹתָהּ בְּסַפְסָל אוֹ בַּאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה, לֹא שֶׁתַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא תוֹסִיף. אֵין מְעַמְּצִין אֶת הַמֵּת בְּשַׁבָּת, וְלֹא בְחֹל עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ. וְהַמְעַמֵּץ עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים:


סכין – [anoint] with oil.

ומדיחין – with water, and they stop up his urinary organs. They close up his upper urinary organs and the bottom ones with a cloth or because of a matter in order that wind should not enter into him and become blown up/swelled.

ובלבד שלא יזיזו בו אבר – that he should not carry and raise neither his hand nor his foot nor the eye lashes, for it is prohibited to carry the dead person or a limb from his limbs even though it is permitted to touch him and similarly, all things that are forbidden for use or handling on the Sabbath, it is permitted to touch it but it is prohibited to carry it and an egg that was laid on the Sabbath or on a Festival day it is prohibited even to touch it for since the well (which was in the shape of a ball), touching it is like carrying it.

ושומטים את הכר מתחתו – and it is found lying on the sound but we don’t carry it to place it on the sand – for the Teacher of the first part [of the Mishnah] taught: as long as he does not move even a limb.

בשביל שימתין – so that it does not decay as a result of the heat of the sheets and pillows.

קושרין את הלחי – of he dead person for his mouth would continue to open.

ולא שיעלה – to close what was open, which is moving a limb, but rather, it should not continue to open.

סומכים אותה בספסל – for it has the status of a utensil.

ולא שתעלה – for it would be like “building.”

אין מעצמין – [they do not close] his eyes on the Sabbath, even after the soul has left, for it is like moving a limb.

שופך דמים – for in a small manner, he brings his death closer.

סכין. בשמן:

ומדיחין. במים. ופוקקין נקביו, סותמין נקביו העליונים והתחתונים בבגד או בשום דבר כדי שלא תכנס בהם הרוח ויתפח:

ובלבד שלא יזיז בו אבר. שלא יטלטל ויגביה לא ידו ולא רגלו ולא ריסי עיניו, שאסור לטלטל המת או אבר מאבריו, אע״פ שמותר ליגע בו. וכן כל מוקצה מותר בנגיעה ואסור בטלטול. וביצה שנולדה בשבת או ביום טוב אסורה אפילו בנגיעה, שמפני כדוריתה נגיעתה זהו טלטולה:

ושומטים את הכר מתחתיו. ונמצא מוטל על החול, אבל לא מטלטלין להניחו על החול, דהא תנא רישא ובלבד שלא יזיז בו אבר:

בשביל שימתין. שלא יסריח מחמת חום הסדינים והכרים:

קושרים את הלחי. של מת שהיה פיו הולך ונפתח:

ולא שיעלה. להסגר מה שנפתח דהיינו מזיז אבר, אלא שלא יוסיף להפתח:

סומכים אותה בספסל. שהרי תורת כלי עליו:

ולא שתעלה. דהוה ליה בונה:

אין מעמצין. את עיניו בשבת אפילו לאחר יציאת נפש, דהוה ליה מזיז אבר:

שופך דמים. שבדבר מועט מקרב מיתתו: