Mishnayos Shabbos Perek 2 Mishnah 5
Change text layout:
שבת פרק ב׳ משנה ה׳
One who extinguishes the lamp on Shabbat because he is afraid due to gentiles, from whom he is hiding in his home, and due to thieves, or if one is afraid due to an evil spirit, i.e., he is depressed and prefers sitting in the dark, or if he extinguished the flame due to the sick person so that he will sleep, he is exempt. However, in a case where he extinguishes the flame in order to spare the lamp, spare the oil, or spare the wick, he is liable. Rabbi Yosei exempts him in all of those cases, as in his opinion no labor prohibited by Torah law is being performed by extinguishing the flame, except for the case where he seeks to spare the wick. Only in that case is extinguishing a creative action because he makes the wick into charcoal by extinguishing the flame.
הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, וְאִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם:
Bartenura
מפני עובדי כוכבים. כגון פרסיים שאין מניחין להדליק אור ביום אידם אלא בבית עבודת כוכבים שלהם:
מפני לסטים. שלא יראו שיש שם אדם ויבואו עליו:
מפני רוח רעה. השורה עליו, וכשאינו רואה נוח לו. ורמב״ם פירש רוח רעה, מין ממיני החולי הבא לבעלי המרה השחורה, שלא ינוחו אלא כשישבו בחשך ובהסתרה מבני אדם:
ואם בשביל החולה שיישן פטור. האי חולה חולה שיש בו סכנה הוא, דאילו מכבה בשביל חולה שאין בו סכנה חייב למאי דסבר האי תנא דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה. וכן מפני עובדי כוכבים, מפני לסטים, מפני רוח רעה, כולהו אית בהוא סכנה. ובדין הוא דלתני מותר, אלא משום דבעי למתני סיפא חייב, תנא רישא פטור:
כחס על הפתילה חייב. ואע״ג דאינו צריך לגוף הכבוי אלא לצורך דבר אחר, שלא תדלק הפתילה או שלא יפקע הנר חייב, דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה:
פוטר בכולן חוץ מן הפתילה. שאין לך כבוי הצריך לגופו, אלא כבוי של פחמים, וכבוי של הבהוב פתילה, שעושה הכבוי להאחיז האור מהר כשירצה להדליקו. ואין הלכה כר״י:
שהוא עושה פחם. שהוא מתכוין לעשותה עכשיו בכבוי זה פחם, שתהא מהובהבת להאיר יפה:
מפני עובדי כוכבים – such as the Persians who do not allow the lighting of a candle on the day of their festivals other than in their houses of idolatrous worship.
מפני לסטים – that they do not fear that there is there a person who will come upon him.
מפני רוח רעה – that comes down upon him and when he doesn’t see [it], it is pleasant for him. But Maimonides explains [the words] רוח רעה as a kind of the illnesses that come upon those with black bile that they cannot rest other than when they sit in the dark and when hiding their faces from people.
ואם בשביל החולה שיישן פטור – this illness is when there is danger involved for if one extinguishes a flame for a sick person who is not in danger, he is liable [for a sin-offering] for what reason this Tanna/teacher holds that labor that is not necessary for its own sake, one is liable for it; and similarly because of idolaters and because of robbers and because of an evil spirit where there is danger, but according to the law, where it teaches that it is permitted – but because it (i.e., the Mishnah) was required to teach at its conclusion that it is prohibited, the first part of the Mishnah taught that one is exempt.
כחס על הפתילה חייב – and even though he does not need it for the body of the extinguishing but rather for the needs of something else, that he should not kindle the wick or that he should not split the candle, he is liable for that is labor that is not necessary for its own sake, and one is liable for it.
פוטר בכולן חוץ מן הפתילה – for you do not have something extinguished that is needed for itself, but rather the extinguishing of coals and the extinguishing of the singeing of the wick that makes the extinguishing process to take hold of the fire rapidly when one wants to kindle it. But the Halakha is not according to Rabbi Yosi.
שהוא עושה פחם – that he intends to make it now with the extinguished – which is coals which will be singed to light well.