Mishnah.org Logo
Perek 16

Mishnayos Shabbos Perek 16 Mishnah 1

שבת פרק ט"ז משנה א׳

1
With regard to all sacred writings, one may rescue them from the fire on Shabbat, whether they are read in public, e.g., Torah or Prophets scrolls, or whether they are not read in public, e.g., Writings scrolls. This ruling applies even though they were written in any foreign language. According to the Rabbis, those scrolls are not read in public, but they are still sacred and require burial. And why does one not read the Writings on Shabbat? Due to suspension of Torah study in the study hall. People came to the study hall at specific times on Shabbat to hear words of halakha, and other texts were not allowed at those times. One may rescue the casing of a Torah scroll from a fire on Shabbat together with the Torah scroll, and the casing of phylacteries along with the phylacteries, even if they have money inside them. And to where may one rescue them? Into an alley that is closed, which, if it is surrounded on three sides, is considered to be a private domain by Torah law. Ben Beteira says: Even into an open alley.
כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה, בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן, טְעוּנִים גְּנִיזָה. וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן, מִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת. וּלְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן, לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אַף לִמְפֻלָּשׁ:
א׳

כל כתבי קדש – even [the works of the] Prophets and Writings, we save them from a courtyard that a fire had fallen upon it [and bring them] to another courtyard that was in the same alley, even though they did not create a symbolic community of residence and this (i.e., the works of the Prophets and the Writings) which would be written in the modern form of Hebrew type and in the holy language.

בין שקורין בהן – such as the Prophet/Haftarah [portions] that we read on Shabbat in the synagogue.

בין שאין קורין בהן – such as the Writings, for even individuals should not read them on Shabbat because [it would lead to] being idle from the Bet Midrash/House of study as above when they would preach sermons to the people on the Sabbath where they teach them the laws of prohibitions and what is permitted, because on all of the weekdays, the people are engaged in their labors/work and they (i.e., the Rabbis) forbade the reading of the Writings on Shabbat at the time of the Bet Midrash/House of Study they pull at the hearts and come to prevent them to ear the sermon.

ואעפ"י שכתובים בכל לשון – and there is an opinion that states that they didn’t give [them permission] to read them and we don’t save them nevertheless they require the removal [and storage] of sacred object and it is forbidden to place them in an ownerless place.

למבוי שאינו מפולש – for it has three partitions and one stake [fashioned in the ground] in the fourth direction, this is an alley that is not open (i.e., not closed by a fourth partition) that is spoken of here. Three partitions without a stake = is an open alley and it is explained in the Gemara (Tractate Shabbat 117a) but the Halakha is not according to Ben Beteira.

כל כתבי הקדש. אפילו נביאים וכתובים, מצילין אותן מחצר שנפלה בו הדליקה לחצר אחרת שבאותו מבוי, אע״פ שלא ערבו. והוא שיהיו כתובים בכתב אשורי ובלשון הקודש:

בין שקורין בהן. כגון נביאים שמפטירין בהן בשבת בבית הכנסת:

בין שאין קורין בהן. כגון כתובים דאף יחידים אין קורין בהן בשבת מפני בטול בית המדרש כדלקמן, שהיו דורשים לעם בשבת ומורין להן הלכות איסור והיתר, לפי שכל ימות החול הם עסוקים במלאכתן, ואסרו לקרות בכתובים בשבת בשעת בית המדרש משום דמשכי לבא ואתו לאמנועי מלשמוע הדרשה:

ואף על פי שכתובים בכל לשון. ואיכא למ״ד דלא נתנו לקרות בהן ואין מצילין אותן, אפ״ה טעונים גניזה ואסור להניחן במקום הפקר:

למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד ברוח רביעית, זה מבוי שאינו מפולש האמור כאן. שלש מחיצות בלא לחי, זהו מבוי מפולש. והכי מפרש לה בגמרא. ואין הלכה כבן בתירא: