Mishnayos Sanhedrin Perek 9 Mishnah 6
Change text layout:
סנהדרין פרק ט׳ משנה ו׳
With regard to one who steals a kasva, and one who curses with a sorcerer, and one who engages in intercourse with an Aramean woman, zealots strike him and kill him. Although the Torah does not say that one who performs one of these actions is liable to be executed, it is permitted for anyone who zealously takes the vengeance of the Lord to do so. In the case of a priest who performed the Temple service in a state of ritual impurity, his priestly brethren do not bring him to court for judgment; rather, the young men of the priesthood remove him from the Temple courtyard and pierce his skull with pieces of wood. In the case of a non-priest who performed the service in the Temple, Rabbi Akiva says: His execution is by strangulation, and the Rabbis say: He is not executed with a court-imposed death penalty; rather, he is liable to receive death at the hand of Heaven.
הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה וְהַמְקַלֵּל בַּקּוֹסֵם וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית, קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטֻמְאָה, אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָּא פִרְחֵי כְהֻנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּמַפְצִיעִין אֶת מֹחוֹ בִּגְזִירִין. זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, בְּחֶנֶק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בִּידֵי שָׁמָיִם:
Bartenura
הגונב את הקסוה. אחד מכלי שרת. מלשון קשות הנסך (במדבר ד׳):
והמקלל בקוסם. המברך את השם בשם עבודה זרה:
והבועל ארמית. נכרית:
קנאים פוגעים בו. המקנאים קנאתו של מקום היו הורגים אותו. והוא שתהיה הנכרית בת נכרית, ובשעת מעשה, ובפני עשרה מישראל. ואם חסר אחד מן התנאים הללו אסור להרגו. אבל ענשו מפורש על פי נביא, יכרת ה׳ לאיש אשר יעשנה. ומלקין אותו ארבע מלקיות מדברי סופרים, משום נדה, משום שפחה משום נכרית, משום זונה:
פרחי כהונה. בחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח בהם:
בגזירין. בקעיות של עצים:
רבי עקיבא אומר בחנק. נאמר כאן (במדבר א׳:נ״א) והזר הקרב יומת. ונאמר להלן (דברים י״ג:ו׳) והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת, מה להלן בחנק אף באן בחנק:
וחכמים אומרים בידי שמים. נאמר כאן יומת, ונאמר להלן (במדבר י״ז:כ״ח) כל הקרב הקרב אל משכן ה׳ ימות, מה להלן בידי שמים אף כאן בידי שמים. והלכה כחכמים. ומיתה בידי שמים הוא פחות מן הכרת, שהכרת יש עליו עונש לאחר מיתה אם לא עשה תשובה כראוי, ומיתה בידי שמים אין לאחר מיתה עליו כלום. ורש״י כתב בפרק במה מדליקין (שבת דף כ״ה) דמיתה בידי שמים ימיו נקצרים ואינו הולך ערירי, כרת אית ביה תרתי, ימיו נכרתים והולך ערירי. ומחוייבי מיתה בידי שמים שעל עסקי מקדש וקדשים הם אחד עשר, ואלו הן, האוכל טבל, וכהן טמא שאכל תרומה טהורה, וזר שאכל תרומה, וזר וטמא וטבול יום ששמשו, ומחוסר כפורים, ומחוסר בגדים, ושלא קידש ידים ורגלים, ושתויי יין, ופרועי ראש. קצת מהם נאמר מיתה בהם בפירוש, וקצתם למדום רבותינו מפי הקבלה בגזירה שוה ובהיקש:
הגונב את הקסוה – one of the service vessels (see Talmud Sanhedrin 81b), from the language (Numbers 4:7): “and the libation jugs.”
המקלל בקוסם – who blasphemes the name [of God] in the name of idolatry.
והבועל ארמית – a heathen woman.
קנאים פוגעים בו – those who are zealous with the zealousness of God would kill him. And it would be a heathen woman the daughter of those who worship idols, and at the time of the act, and before ten [men] of Israel (i.e., the community) , and if one of these conditions is missing, it is prohibited to kill him. But, his punishment is explained by the prophet (Malachi 2:12): “May the LORD leave to him who does this no descendants [dwelling in the tents of Jacob and presenting offerings to the LORD of Hosts].” And we flog him four times from the words of the Scribes: because of her being a menstruant woman, because she is a maid-servant, because she is a heathen and because she is a harlot.
פרחי כהונה – boys whose hair of their beards begin to flower on them.
בגזירין – logs of wood.
רבי עקיבא אמור בחנק – it is stated here (Numbers 1:51): “Any foreigner who encroaches (the Tabernacle) shall be put to death,” and it is stated there (Deuteronomy 13:6): “As for that prophet or dream-diviner, he shall be put to death…” Just as there, [his death] is by choking, so also here by choking.
וחכמים אומרים בידי שמים – It is stated here, “he shall be put to death” (Numbers 1:51) and it is stated further on (Numbers 17:28): “Everyone who so as much as ventures near the LORD’s Tabernacle must die…” Just as further on, it as at the hands of Heaven, so here too at the hands of Heaven. And the Halakha is according to the Sages. But death at the hand of Heaven is less than from extirpation, for extirpation has upon it a punishment after death if he did not repent appropriately. But[regarding] death at the hands of Heaven, there is nothing after it at all. And Rashi wrote in the chapter “With what do we kindle [Shabbat lights]” (chapter two of Tractate Shabbat, 25a): that death at the hands of Heaven, his days are shortened and he does not go childless. Extirpation has two [things associated with it]: His days are cut off and he goes (i.e., dies) childless. And those who are liable to death at the hand of Heaven on the matters of the Sanctuary and the holy things are eleven, and they are: He who eats eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, a ritually impure Kohen who eats pure priest’s due, and the foreigner (i.e., the non-Kohen) who eats priest’s due, and the foreigner, the impure and the ritual impurity of one who immersed during the daytime but does not attain ritual purity until the evening – who served [in the Sanctuary] , and those [Kohanim] lacking atonement, those [Kohanim] lacking priestly garments, and who did not sanctify their hands and feet and those who are intoxicated with wine and had overgrown hair. Some of them it says [the punishment of] death regarding them explicitly and some of them our Rabbis learned from the received tradition by verbal analogy and by juxtaposition.