Mishnah.org Logo
Perek 2

Mishnayos Sanhedrin Perek 2 Mishnah 4

סנהדרין פרק ב׳ משנה ד׳

4
And the king brings out people for conscription in an optional war, i.e., a war that is not mandated by the Torah and is not a war of defense, on the basis of a court of seventy-one, and breaches fences of anyone in his way to create a pathway for himself for his various needs, and no one can protest his power. The pathway of the king has no measure, neither lengthwise nor widthwise, and one cannot protest that this pathway is wider than necessary. And all the people take spoils in war and give them to him, and he takes the first portion of the spoils. mishna The king “shall not add many wives for himself” (Deuteronomy 17:17), but only eighteen. Rabbi Yehuda says: He may add many wives for himself, provided that they are not like those who turn his heart away from reverence for God. Rabbi Shimon says: Even if he wants to marry only one wife, if she turns his heart away, he should not marry her. If so, why is it stated: “He shall not add many wives for himself”? This teaches that even if his wives are like Abigail, who was righteous and prevented David from sin (see I Samuel, chapter 25), it is prohibited for him to have many wives. The king “shall not accumulate many horses for himself” (Deuteronomy 17:16), but only enough for his chariot in war and in peace. “Neither shall he greatly accumulate silver and gold for himself” (Deuteronomy 17:17), but only enough to provide his soldiers’ sustenance [aspanya]. And the king writes himself a Torah scroll for his sake, as stipulated in Deuteronomy 17:18. When he goes out to war, he brings it out with him. When he comes in from war, he brings it in with him. When he sits in judgment, it is with him. When he reclines to eat, it is opposite him, as it is stated: “And it shall be with him and he shall read it all the days of his life” (Deuteronomy 17:19).
וּמוֹצִיא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וּפוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ, וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לוֹ שִׁעוּר. וְכָל הָעָם בּוֹזְזִין וְנוֹתְנִין לְפָנָיו, וְהוּא נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ. לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים (דברים יז), אֶלָּא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַרְבֶּה הוּא לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְסִירוֹת אֶת לִבּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אַחַת וּמְסִירָה אֶת לִבּוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר (דברים יז) וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, אֲפִלּוּ כַאֲבִיגָיִל. לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים (שם), אֶלָּא כְדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ. וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד (שם), אֶלָּא כְדֵי לִתֵּן אַפְסַנְיָא. וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ. יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, מוֹצִיאָהּ עִמּוֹ. נִכְנָס, מַכְנִיסָהּ עִמּוֹ. יוֹשֵׁב בַּדִּין, הִיא עִמּוֹ. מֵסֵב, הִיא כְנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו:
ד׳

למלחמת הרשות – The wars of the rest of the nations, except for the war vs. Amalek and the War of the seven [Canaanite] nations.

ופורץ – the fence of others

לעשות לו דרך – to go to his vineyard and to his field

אין ממחין בידו – we don’t prevent him

חלק בראש – he chooses the best portion first and takes one half of all the spoil.

אלא שמונה עשרה – for David had had six wives as the prophet [Nathan] said to him (2 Samuel 12:8): “[I gave you your master’s house and possession of your master’s wives; and I gave you the House of Israel and Judah] and if that were not enough, I would give you twice as much more.” The first mention of כהנה – is six and the latter [mention of] כהנה – is [another] six, that makes eighteen [wives].

מרבה הוא לו – More than eighteen. And there three disputations in this matter. The first Tanna/teacher holds that he marries eighteen, and even if they are loose in moral conduct, but more than eighteen he should not marry even if they are valid, for that is the decree of the Biblical verse. Rabbi Yehuda holds that he marries eighteen and even if they are loose in moral conduct, but more than eighteen who are loose in moral conduct, he should not marry, but if they are valid and worthy, he may marry as many as he wishes. And he disagrees with the first Tanna in one matter. Rabbi Shimon states that even one [wife] who is loose in moral conduct, he should not marry, but valid and worthy [wives], he cannot marry more than eighteen. And he disagrees with the first Tanna in one matter and with Rabbi Yehuda in two matters. And the Halakha is according to the first Tanna.

אלא כדי מרכבתו – and specifically idle horses to give him comfort and to increase the mass of horses, is prohibited. But, in order that his chariots and horsemen can fight his enemies, it is permitted.

אספניא – the salary of the soldiers who come in and go out with him throughout the year.

וכותב לו ס"ת לשמו – besides the Torah scroll that every Jewish person is required to have with him, and it is placed in his storehouse. And the Torah scroll that he writes for himself when he is King always enters and goes out with him.

מיסב – on the table

למלחמת הרשות. מלחמת שאר אומות חוץ ממלחמת עמלק ומלחמת שבעה עממין:

ופורץ. גדר של אחרים:

לעשות לו דרך. ללכת לכרמו ולשדהו:

ואין ממחין בידו. אין מעכבין עליו:

חלק בראש. חלק היפה בורר ראשון. ונוטל מחצה מכל הבזה:

אלא שמונה עשרה. שהרי דוד היו לו שש נשים וקאמר ליה נביא ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה, כהנה קמא שית, בתרא שית, הרי שמונה עשר:

מרבה הוא לו. יותר מי״ח. ושלש מחלוקות יש בדבר. ת״ק סבר נושא י״ח ואפילו פרוצות, ויותר מי״ח לא ישא ואפילו כשרות, שכך הוא גזירת הכתוב. ר׳ יהודה סבר נושא י״ח ואפילו פרוצות, ויותר מי״ח פרוצות לא ישא, וכשרות והגונות ישא כמו שירצה. ופליג אתנא קמא בחדא. ר׳ שמעון סבר אפילו אחת פרוצה לא ישא, וכשרות והגונות לא ישא יותר משמונה עשרה. ופליג אתנא קמא בחדא ואדרבי יהודה בתרתי. והלכה כת״ק:

אלא כדי מרכבתו. דוקא סוסים בטלים להרחיב דעתו ולהתגדל ברוב סוסים [אסור]. אבל כדי רכבו ופרשיו להלחם באויביו מותר:

אספניא. שכר חיילות הנכנסים ויוצאים עמו כל השנה:

וכותב לו ס״ת לשמו. חוץ מס״ת שחייב כל אדם מישראל להיות לו ספר תורה, והוא מונח בבית גנזיו. וספר תורה שכותב לשמו כשהוא מלך נכנס ויוצא עמו תמיד:

מיסב. על השלחן: