Mishnayos Sanhedrin Perek 1 Mishnah 5
Change text layout:
סנהדרין פרק א׳ משנה ה׳
The court judges cases involving an entire tribe that sinned, or a false prophet (see Deuteronomy 18:20–22), or a High Priest who transgressed a prohibition that carries a possible death sentence, only on the basis of a court of seventy-one judges, i.e., the Great Sanhedrin. And the king may bring the nation out to an optional war, i.e., a war that was not mandated by the Torah and is not a war of defense, only on the basis of a court of seventy-one judges. They may extend the city of Jerusalem or the courtyards of the Temple only on the basis of a court of seventy-one judges. And they may appoint a lesser Sanhedrin of twenty-three judges for the tribes only on the basis of a court of seventy-one judges. A city may be designated as an idolatrous city, i.e., a city whose residents all practice idolatry, and therefore according to Torah law all the residents must be killed and the city must be destroyed (see Deuteronomy 13:13–19), only in accordance with the ruling of a court of seventy-one judges. Additionally, the court may not designate a city as an idolatrous city if it is on the frontier, close to the borders of Eretz Yisrael, and three adjoining cities may not be designated as idolatrous cities. But the court may designate one city, or two adjoining cities, as idolatrous cities.
אֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט וְלֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא אֶת כֹּהֵן גָּדוֹל, אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת, אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. אֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת, אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. אֵין עוֹשִׂין סַנְהֶדְרִיּוֹת לַשְּׁבָטִים, אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת, אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר, וְלֹא שְׁלֹשָׁה, אֲבָל עוֹשִׂין אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם:
Bartenura
את השבט. רובו של שבט שעבדו עבודה זרה במזיד, אין דנין אלא בב״ד של שבעים ואחד. דכתיב (דברים י״ז:ה׳) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אל שעריך, איש ואשה אתה מוציא אל שעריך, ואי אתה מוציא את השבט אל שעריך, אלא בבית דין הגדול:
ולא את נביא השקר. גמר דבר דבר מזקן ממרא, כתיב הכא (שם י״ח) אשר יזיד לדבר דבר, וכתיב בזקן ממרא (שם י״ז) כי יפלא ממך דבר, מה זקן ממרא בב״ד הגדול דכתיב (שם). וקמת ועלית, אף נביא שקר בב״ד הגדול:
ולא את כהן גדול. דאמר קרא (שמות י״ח:כ״ב) את הדבר הגדול יביאו אליך, דבריו של גדול יביאו אליך. ומשה במקום שבעים ואחד קאי:
ואין מוציאין למלחמת הרשות. כל מלחמה חוץ ממלחמת שבעה עממין ומלחמת עמלק, קרויה מלחמת הרשות:
אלא בבית דין של שבעים ואחד. דכתיב בדוד (ד״ה א׳ כ״ז) ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע. אחיתופל זה יועץ, בניהו בן יהוידע זו סנהדרין, שהיה מופלא שבכולן וכולן נגררים אחריו:
על העיר. ירושלים. שקדושתה גדולה משאר קדושת ארץ ישראל:
והעזרות. קדושתן גדולה מקדושת ירושלים. ואי אפשר לחדש קדושה אלא בבית דין של שבעים ואחד, דאמר קרא (שמות כ״ה:ט׳) ככל אשר אני מראה אותך וגו׳ וכן תעשו, לדורות. מה משכן קדוש על פי משה שהוא במקום סנהדרי גדולה, אך לתוספת עיר ועז. רות על פי סנהדרי גדולה:
ואין עושין סנהדראות לשבטים כו׳ כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות ומשה במקום שבעים ואחד קאי:
אין עושין עיר הנדחת כו׳ דכתיב (דברים י״ז:ה׳) והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא, איש ואשה אתה מוציא אל שעריך, לבית דין שבעירך, ואי אתה מוציא את כל העיר אל שעריך, אלא לשער המיוחד:
בספר. עיר המבדלת בין ארץ ישראל לארץ העמים, דכתיב מקרבך, ולא מן הספר. וטעמא דקרא, שמא ישמעו נכרים ויבואו ויחריבו ארץ ישראל, לפיכך אין מניחין העיר תל עולם כמשפט עיר הנדחת אבל הורגין את יושביה בלבד:
ולא שלש. עיירות. עיר הנדחת בב״ד אחד ובמקום אחד, כלומר קרובים זו לזו. אבל בשנים ושלשה מקומות עושים:
את השבט – the majority of a tribe that intentionally worshiped idolatry, they are not judged other than with a Jewish court of seventy one, as it is written (Deuteronomy 17:5): “You shall take the man or the woman [who did that wicked thing] out to the public place….”, You can take a man or a woman out to the public place, but you cannot take out a tribe to the public place (i.e., literally, “your gates”) other than with the large Jewish court [of seventy-one members].
ולא את נביא השקר – The Rabbis learn/derive [by analogy from the double usage of the word] דבר דבר [from the case of] the rebellious elder [disregarding the decision of the Supreme Court]. It is written here (Deuteronomy 18:20): “[But any prophet] who presumes to speak [in My name an oracle that I did not command him to utter…],” and it is written regarding the rebellious elder (Deuteronomy 17:8): “If a case is too baffling for you to decide…” Just as the rebellious elder [is judged] in the Great Jewish court, as it is written, (Deuteronomy 17:8): “you shall promptly repair [to the place the LORD your God will have chosen], so also the false prophet [is to be tried] in the Great Jewish court.
ולא את כהן גדול – For the Biblical verse states (Exodus 18:22): “…Have them bring every major dispute to you, [but let them decide every minor dispute themselves].” The matters for a great person, they should bring to you, and Moses was in place of [the court] of seventy-one.
ואין מוציאין למלחמת הרשות – Every war except for the wars [against] the seven {Canaanite] natiosn and the war [against] Amalek, is called the optional (secular/political) war.
אלא בבית דין של שבעים ואחד – as it is written (I Chronicles 27:34): “After Ahitophel were Jehoiada son of Benaiah [and Abiathar. The commander of the king’s army was Joab.” (In verse 33 is written:) “Ahitophel was a counselor to the king.” Jehoiada son of Benaiah is the Sanhedrin, for he was the greatest of them all and all of them were dragged after him. (The Bartenura or the Gemara – Sanhedrin 16b and see the Tosafot misquoted the verse).
על העיר – Jerusalem, whose holiness is greater than the rest of the Land of Israel (see Mishnah Kelim, Chapter 1, Mishnah 6 and following).
והעזרות – their holiness is greater than the holiness of Jerusalem and it is impossible to renew sanctity other than in the Jewish court of seventy-one, as it states in the Biblical verse (Exodus 25:9): “Exactly as I show you, etc. – so you shall make it,” for all generations. Just as the Tabernacle is holy through the mouth of Moses who is in place of the Great Sanhedrin, even for all generations, the addition of the city [of Jerusalem] and the courtyards – by the mouth of the Great Sanhedrin.
ואין עושין סנהדראות לשבטים כו' – as we find with Moses who established Sanhedrins, for Moses stands in place of [the Great Sanhedrin] of seventy-one.
ואין עושין עיר הנדחת – As it is written (Deuteronomy 17:5): “You shall take the man or the woman.” A man or a woman you take out to your gates (i.e., “the public place”), to the Jewish court that is in your city, but you do not take the entire city to your gates (i.e., “the public place”) other than to a special gate.
בספר – [on the border] a city that separates between the Land of Israel and the heathen countries, as it is written, “among you” (Deuteronomy 17:2), but not from the border. And the reason of the verse is, lest the heathens hear and come and lay waste/destroy the Land of Israel; therefore, we do not leave eternal mound of ruins according to the statute of the apostate city, but we only kill all of its inhabitants.
ולא שלשה – [but not three] towns, the apostate city with one Jewish court and in one place. That is to say, each is near to the other, but with two or three places we do it.