Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Rosh Hashanah Perek 4 Mishnah 1

ראש השנה פרק ד׳ משנה א׳


With regard to the Festival day of Rosh HaShana that occurs on Shabbat, in the Temple they would sound the shofar as usual. However, they would not sound it in the rest of the country outside the Temple. After the Temple was destroyed, Rabban Yoḥanan ben Zakkai instituted that the people should sound the shofar on Shabbat in every place where there is a court of twenty-three judges. Rabbi Elazar said: Rabban Yoḥanan ben Zakkai instituted this practice only in Yavne, where the Great Sanhedrin of seventy-one judges resided in his time, but nowhere else. They said to him: He instituted the practice both in Yavne and in any place where there is a court.

יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תוֹקְעִים, אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. מְשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁיְּהוּ תּוֹקְעִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית דִּין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אֶלָּא בְיַבְנֶה בִּלְבָד. אָמְרוּ לוֹ, אֶחָד יַבְנֶה וְאֶחָד כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ בֵית דִּין:


יום טוב של ר"ה. במקדש היו תוקעים – [They would sound the Shofar in the Temple], for the Sounding of the Shofar is not “work,” but the Rabbis made a decree against this lest someone take it in his hand and remove it four cubits in the public domain [and hence violate the law against carrying in the public domain on Shabbat] but in Temple, this decree was not made, for there is no prohibition against the Rabbinical law of being out of harmony with the celebration of the day in the Temple.

אבל לא במדינה – Not in Jerusalem and not in the country. And Maimonides explains that all of Jerusalem is called מקדש/Temple/Sanctuary, and the rest of the land of Israel is called the country.

בכל מקום שיש בו ב"ד – even if they are not established/fixed other than by chance that they came there and sound the Shofar.

אלא ביבנה – where the Great Sanhedrin was there in its days, and also in every place where the Great Sanhedrin was exiled to, but not in the Jewish courts of twenty-three.

אמרו לו וכו' – there is a difference between [the teachers who state] : “they said to him” and the First Tanna, for the First Tanna holds that every place where there is a Jewish court, and even one by chance; whereas the “they said to him” hold that both Yavneh and any place that has a fixed Jewish court like that in Yavneh [can sound the Shofar], but not a Jewish court by chance. And the Halakha is according to the “they said to him.”

יום טוב של ר״ה. במקדש היו תוקעים. שתקיעת שופר אינה מלאכה, ורבנן הוא דגזור עלה גזירה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ד׳ אמות ברשות הרבים, ובמקדש לא גזור דאין איסור שבות דרבנן במקדש:

אבל לא במדינה. לא בירושלים, ולא בגבולין. והרמב״ם מפרש שירושלים כולה קרויה מקדש, ושאר א״י קרויה מדינה:

בכל מקום שיש בו ב״ד. ואפילו אינן קבועין אלא שבמקרה באו שם תוקעין בו:

אלא ביבנה. שהיתה שם סנהדרי גדולה בימיו. וכן בכל מקום שגלתה שם סנהדרי גדולה, אבל לא בב״ד של עשרים ושלשה:

אמרו לו וכו׳ איכא בין אמרו לו לת״ק, דתנא קמא סבר כל מקום שיש בו ב״ד, ואפילו באקראי. ואמרו לו סברי, אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב״ד קבוע כמו ביבנה, אבל ב״ד של אקראי לא. והלכה כאמרו לו: