Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Peah Perek 8 Mishnah 6

פאה פרק ח׳ משנה ו׳


This measure was stated for the priest, Levite and Israelite alike. If he was saving some [to give to his poor relatives], he can retain half and give the other half away. If he has only a small amount, then he must place it before them and they then divide it among themselves.

מִדָּה זוֹ אֲמוּרָה בְּכֹהֲנִים וּבִלְוִיִּם וּבְיִשְׂרְאֵלִים. הָיָה מַצִּיל, נוֹטֵל מֶחֱצָה וְנוֹתֵן מֶחֱצָה. הָיָה לוֹ דָבָר מֻעָט, נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם, וְהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶם:


מדה זו – since we don’t give any less to the poor that is stated for Kohanim, Levites and Israelites, each one of them to whom we distribute the Poor Man’s Tithe in the threshing floor/granary should not receive less than this measurement.

היה מציל – for he does not want to distribute to the poor who came all the Poor Man’s Tithe that is in his hand, but he wants to save from it for his poor relatives.

נוטל מחצה – and hides it for the needs of his relatives.

ונותן מחצה – to the poor people came, and if after he took the half and hid it for the needs of his relatives, he had a little bit, that is to say, that thre didn’t remain to him enough to give to every one of the poor people according to the fixed measurement mentioned above in our Mishnah, he places it before them what remains in his hand in order that they can divide it among themselves.

מדה זו. דאין פוחתין לעני אמורה בכהנים לוים וישראלים, כל אחד מהם שמחלק מעשר עני בגורן לא יפחות מזה השיעור:

היה מציל. שאין רוצה לחלק לעניים שבאו כל מעשר עני שבידו, ורוצה להציל ממנו לקרוביו העניים:

נוטל מחצה. ומצניע לצורך קרוביו:

ונותן מחצה. לעניים שבאו. ואם לאחר שנטל מחצה והצניע לצורך קרוביו היה לו דבר מועט, כלומר שלא נשאר לו כדי לתת לכל אחד מן העניים שבאו כשיעור הקצוב לעיל במתניתין, נותן לפניהם מה שנשאר בידו והן מחלקים ביניהם: