Mishnayos Peah Perek 7 Mishnah 6
Change text layout:
פאה פרק ז׳ משנה ו׳
[The grapes of] a vineyard in its fourth year:Bet Shammai says: the laws of the added fifth and removal do not apply to them; But Bet Hillel says: they do. Bet Shammai says: the laws of peret and the defective clusters apply to them, and the poor can redeem the grapes for themselves. But Bet Hillel says: all [of them] go to the wine-press.
כֶּרֶם רְבָעִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין לוֹ חֹמֶשׁ, וְאֵין לוֹ בִעוּר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, יֶשׁ לוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יֶשׁ לוֹ פֶרֶט וְיֶשׁ לוֹ עוֹלְלוֹת, וְהָעֲנִיִּים פּוֹדִין לְעַצְמָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, כֻּלּוֹ לַגַּת:
Bartenura
כרם רבעי. הנוטע כל עץ מאכל, בשנה הרביעית מעלה הפירות לירושלים ואוכלם שם בקדושת מעשר שני, או פודה אותם ומעלה הדמים לירושלים דכתיב (ויקרא י״ט:כ״ד) ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים, ודרשינן הלולים כמו חלולים, אמר רחמנא אחליה והדר אכליה:
בית שמאי אומרים אין לו חומש. אף על פי שטעון פדיון כמעשר שני אין הבעלים מוסיפים את החומש דלא כתבה תורה בו חומש:
ואין לו ביעור. אינו חייב לבערו מן הבית בערב פסח של רביעית ושל שביעית כשמבער המעשרות כדכתיב (דברים כ״ו:י״ג) בערתי הקדש מן הבית:
ובית הלל אומרים יש לו. חומש ויש לו ביעור. בית הלל ילפי קדש קדש ממעשר, מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור, ובית שמאי לא ילפי קדש קדש ממעשר:
יש לו פרט ויש לו עוללות. דכחולין חשבי ליה:
והעניים פודין לעצמן. מן הפרט והעוללות שלקטו, ואוכלים אותן במקומן ומעלין הדמים לירושלים:
ובית הלל אומרים כולו לגת. משום דילפי ממעשר וסברי להו מעשר שני ממון גבוה הוא הלכך אין לעניים חלק בו, ודורכים העוללות עם שאר היין והבעלים מעלים הכל לירושלים:
כרם רבעי – A person who plants a food-bearing tree, in the fourth year, he brings the fruit to Jerusalem and eats them there in the holiness of the Second Tithe, or redeems them and brings their monetary-value to Jerusalem, as it is written (Leviticus 19:24): “In the fourth year all its fruit shall be set aside for jubilation before the LORD,” and we expound on [the word] הלולים/jubilation like redeemed to become secular again, as the All Merciful said, redeem it and then eat it.
בית שמאי אומרים אין לו חומש – even though it requires redemption like the Second Tithe, the owners do not add the one-fifth for the Torah did not write [an added] fifth concerning it.
ואין לו ביעור – He is not obligated to remove it from the house on the Eve of Passover of the fourth year and the seventh year as one removes the tithes as it is written (Deuteronomy 26:13): “I have cleared out the consecrated portion from the house.”
וב"ה אומרים יש לו – [He has the added] fifth and he has removal. The School of Hillel derives [through a Gezerah Shavah/analogy] as he learns the fourth year fruit from the Second Tithe (Leviticus 19:24: “In the fourth year all its fruit shall be set aside (קדש) for jubilation before the LORD,” and Leviticus 27:30: “All tithes from the land, whether seed from the ground or fruit from the tree are the LORD’s; they are holy to the LORD.”). Just as the Second Tithe has the additional fifth and it has the removal from the house, so also the fourth-year fruit has the added firth and the it has removal from the house. But the School of Shammai does not derive “holy/holy” from the Second Tithe (see the above verses).
יש לו פרט ויש לו עוללות – they are considered like non-sacred/secular produce.
והעניים פודין לעצמן – from the grapes fallen off during cutting/the poor man’s share and the gleaning reserved for the poor (i.e., the small single bunch on a single branch or hanging down directly from the trunk) that they had gleaned, eating them in their place and bringing their monetary value to Jerusalem.
ובית הלל אומרים כולו לגת – because they derive it from the Second Tithe and they hold that the Second Tithe is the money of the Most-High (God), therefore, the poor have no share in it. And they tread on the gleaning reserved for the poor with the rest of the wine and owners bring everything to Jerusalem.