Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Peah Perek 3 Mishnah 8

פאה פרק ג׳ משנה ח׳


One who assigns in writing his possessions to his slave, [the slave] thereby goes free. If he reserved for himself any land, however small, he does not become free. Rabbi Shimon says: he always becomes free, unless [the master] says: “Behold, all my goods are given to so-and-so my slave, with the exception of one ten-thousandth part of them.”

הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ, יָצָא בֶן חוֹרִין. שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, לֹא יָצָא בֶן חוֹרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְעוֹלָם הוּא בֶן חוֹרִין, עַד שֶׁיֹּאמַר הֲרֵי כָל נְכָסַי נְתוּנִין לְאִישׁ פְּלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא שֶׁבָּהֶן:


הכותב כל נכסיו לעבדו – that he wrote, “all my property to so-and-so my slave,” for the slave is include in the property and he (the owner) gave him his selfhood and that which when it states, “my slave” that is my slave that was already.

שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין – all where he puts down a measurement, we say that he also left to himself, and when he said: “all my property is yours,” he is speaking of the rest of his property, but he deceived him that he came and not to free him. Since he (i.e., the owner) did not say to him “yourself and my property, and even if he doesn’t have any property other than the slave and the land that he left, nevertheless, he (i.e., the slave) does not go out to freedom, for since the word “all my property” is not fulfilled, for it comes as “except for” and he annuls it and we don’t argue his words and they are completely annulled, and he (i.e., the slave) did not acquire his self-food nor the property.

ר"ש אומר לעולם הו בן חורין – whether he has no property other than the slave and the land that he left, or whether he has other property, he (i.e., the slave) is always a free man, and we establish the word, “all my property” with the slave alone, when he doesn’t have other property, and we don’t say when he said, “except for,” this nullifies his word that he said, “all my property,” for we separate his word, and we fulfill him regarding his slave and he goes out as a free man.

חוץ מאחד מרבוא – and he didn’t explain what he leaves aside, but there we said that one-ten-thousandth part that he said, is the servant, and he is not considered other than one of one-ten-thousandth of his property and even though he is worth more, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.

הכותב כל נכסיו לעבדו. שכתב כל נכסי נתונים לפלוני עבדי, הרי העבד בכלל הנכסים ונתן לו את עצמו. והא דקאמר עבדי היינו עבדי שהיה כבר:

שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין. דכל היכא דנחית לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר, וכי אמר כל נכסי לך אשאר נכסים קאמר ולחנופי ליה קאתי ולא שחרריה, כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסי. ואפילו אין לו שום נכסים אלא העבד והקרקע ששייר מכל מקום לא יצא לחירות, דכיון דאין מתקיים דבור כל נכסי דהא אתא חוץ ובטל ליה דלא פלגינן דבורא והוי בטל לגמרי ולא קנה לא עצמו ולא נכסים:

ר״ש אומר לעולם הוא בן חורין. בין אין לו נכסים אחרים אלא העבד והקרקע ששייר, ובין יש לו נכסים אחרים לעולם הוא בן חורין. ומוקמינן דבור כל נכסי בעבד לבדו כשאין לו נכסים אחרים, ולא אמרינן דבמה שאמר חוץ בטל דבורו שאמר כל נכסי, דפלגינן דבורא, ומקיימינן ליה בעבד ויצא בן חורין:

חוץ מאחד מרבוא. ולא פירש מהו משייר, דהתם אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו עבד, ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים ואע״ג דשוי טפי, ואין הלכה כר׳ שמעון: