Mishnayos Peah Perek 1 Mishnah 6
Change text layout:
פאה פרק א׳ משנה ו׳
He may always give peah and be exempt from giving tithes until he makes a stack. One who gives [to the poor] as ownerless [produce] and be exempt from giving tithes until he makes a stack. He may feed cattle, wild animals and birds and be exempt from giving tithes until he makes a stack. He may take from the threshing floor and use it as seed and be exempt from giving tithes until he makes a stack, the words of Rabbi Akiva. A priest or Levite who purchase [grain of] a threshing floor, the tithes are theirs unless [the owner] has already made a stack. One who dedicated [his crop] and redeems it [afterwards] is obligated to give tithes until the Temple treasurer has made a stack.
לְעוֹלָם הוּא נוֹתֵן מִשּׁוּם פֵּאָה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, עַד שֶׁיְּמָרֵחַ. וְנוֹתֵן מִשּׁוּם הֶפְקֵר וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, עַד שֶׁיְּמָרֵחַ. וּמַאֲכִיל לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, עַד שֶׁיְּמָרֵחַ. וְנוֹטֵל מִן הַגֹּרֶן וְזוֹרֵעַ וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, עַד שֶׁיְּמָרֵחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁלָּקְחוּ אֶת הַגֹּרֶן, הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶם, עַד שֶׁיְּמָרֵחַ. הַמַּקְדִּישׁ וּפוֹדֶה, חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת, עַד שֶׁיְּמָרֵחַ הַגִּזְבָּר:
Bartenura
לעולם הוא נותן משום פאה. מי שלא הניח פאה בשדה במחובר חייב להפריש מן התלוש, והפאה שמפריש מן התלוש ונותן לעניים פטורה מן המעשרות:
עד שימרח. שיעשה כרי וצבור של תבואה, אבל אם בא להפריש פאה אחר המירוח צריך שיפריש התרומה והמעשרות תחלה ואחר כך יטול הפאה, שאין פטור מן המעשרות אלא הפאה שנטלה קודם המרוח:
ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות. (משום הפקר) המפקיר תבואתו ובא אחר וזכה בה, אין הזוכה בה חייב במעשרות דכתיב (דברים י״ד:כ״ט) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך יצא הפקר שידך וידו שוין, אבל המפקיר תבואתו לאחר המרוח אין ההפקר ההוא פוטר מן המעשר:
ומאכיל לבהמה וכו׳ ואפילו הוא עצמו מותר לאכול אכילת עראי קודם מירוח, אבל הבהמה אוכלת אפילו אכילת קבע:
נוטל מן הגורן וזורע וכו׳ דמן התורה הזורע פטור מן המעשר אפילו לאחר מרוח דכתיב (שם) עשר תעשר ואכלת וזורע לא קרינן ביה ואכלת, מיהו מדרבנן חייב. סבירא ליה לר׳ עקיבא דקודם מרוח פטור מן המעשר אפילו מדרבנן. ואין הלכה כר׳ עקיבא:
שלקחו את הגורן. שקנו תבואה מן הגורן, וקנסו חכמים שיהיו חייבים להפריש תרומות ומעשרות ולתת אותם לכהנים ולוים אחרים כדי שלא יהיו קופצים לקנות תבואה או יין לגתות ולגרנות. ואם קנו קודם מרוח, שעדיין לא הוקבעה תבואה זו למעשר, המעשרות שלהם:
המקדיש ופודה. המקדיש גרנו ופדאו מיד הגזבר, והוא גדיש או קמה שלא הוקבע למעשר כשהיה ביד ההקדש, חייב הפודה להוציא ממנו המעשרות. אבל אם נתמרח הגורן ביד הגזבר הואיל ובשעה שהיה ראוי שיוקבע למעשר דהיינו בזמן המרוח היתה ביד הקדש, אין הפודה חייב להוציא ממנו מעשרות שההקדש פטור מן המעשרות:
לעולם הוא נותן משום פאה – Whomever did not leave the corner of the field with attached produce, is liable to set aside [for the commandment of Peah] from what is detached from the soil. And that corner of the field’s produce that one sets aside from what is detached from the soil is given to the poor and is exempt from tithing.
עד שימרח – He should make a heap and pile of grain. But if one came to separate out the corner [of the field] after giving the pile an even shape, he must first separate out the heave-offering/sacred donation to the Kohen and the tithes and afterwards take the corner, for nothing is exempt from tithes other than the corner that was taken prior to giving the pile an even shape.
ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות – He who makes his grain ownerless and another [person] comes and takes possession of it, the person who benefits from it is not liable for tithes, as it is written (Deuteronomy 14:29): “Then the Levite, who has no hereditary portion as you have…” excluding the situation where it is ownerless, where “your hand” and “his hand” are equivalent. But an individual who declares his grain ownerless after giving the pile an even shape, this [grain being] ownerless does not exempt him from tithing.
ומאכיל לבהמה – And even if he himself is permitted to eat an incidental meal (i.e., snack) prior to giving the pile an even shape, but the cattle eat even a regular meal.
נוטל מן הגורן וזורע וכו' – since from the Torah, one who sows the field is exempt from tithing even after giving the pile an even shape, as it is written (Deuteronomy 14:22-23): “You shall set aside every year a tenth part [of all the yield of your sowing that is brought from the field]. You shall consume [the tithes of your new grain and wine and oil…].” But we do not call one who sows “you shall consume,” but according to the Rabbis, he is liable. Rabbi Akiba thinks that prior to giving the pile an even shape, one is exempt from tithes, even according to the Rabbis. But the Halakha is not according to Rabbi Akiba.
שלקחו את הגורן – who purchased grain from the threshing floor/granary, and the Sages fined him so that they would be liable to separate out the heave-offerings and tithes and give them to other Kohanim and Levites in order that they would not jump to purchase grain or wine in the wine-presses or granaries. But if they purchased it prior to giving the pile an even shape, this grain was not yet appointed [as ready] to be given as tithes, and the tithes are theirs.
המקדיש ופודה – A person who sanctifies his granary [to the Temple] and redeems it from the hand of the treasurer, and it is a stack of grain or standing corn that was not yet appointed [as ready] to be given as tithes when it was in the hands of the sacred Temple property, the one who redeems it must take out from it the tithes. But if the granary had been shaped into an even pile by the hand of the treasurer, since at the time that it was worthy of being appointed [as ready] to be given as tithes, that is, at the time of when it had been shaped into an even pile, it was in the hand of the Temple, the redeemer is not liable to remove from it the tithes as that which is dedicated to the Temple is exempt from tithing.