Mishnayos Parah Perek 9 Mishnah 1
Change text layout:
פרה פרק ט׳ משנה א׳
If the smallest amount of water fell into a flask: Rabbi Eliezer says: the sprinkling must be done twice; But the sages say that the mixture is invalid. If dew dropped into it: Rabbi Eliezer says: let it be put out in the sun and the dew will rise. But the sages say that the mixture is invalid. If a liquid or fruit juice fell into it, all the contents must be poured away and it is also necessary to dry the flask. If ink, gum or sulphate of copper, or anything that leaves a mark, fell into it, the contents must be poured away but it is not necessary to dry the flask.
צְלוֹחִית שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּיוֹת. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. נָפַל לְתוֹכָהּ מַשְׁקִין וּמֵי פֵרוֹת, יְעָרֶה וְצָרִיךְ לְנַגֵּב. דְּיוֹ, קוֹמוֹס, וְקַנְקַנְתּוֹם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, יְעָרֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְנַגֵּב:
Bartenura
צלוחית. כלי שנותנים בו המים המקודשים לאחר שהשליך האפר לתוכן, קרוי צלוחית, והכלי שנותנים בו המים כדי לקדשן קודם שיתנו בה האפר, קרוי שוקת:
מים כל שהן. שאינן כשרים להזאה:
יזה שתים. שאם מזה אחת, שמא אין כאן מן הכשרים. אבל כי מזה שתים, אי אפשר דליכא בחדא מנייהו מן הכשרים. והזאה אינה צריכה שיעור:
וחכמים פוסלים. קסברי הזאה צריכה שיעור ואין מצטרפין ההזאות. והלכה כחכמים. ורמב״ם פירש, יזה שתי הזאות וישליכם חוץ לכלי וישאר השאר מי חטאת כשרים. ופליאה היא בעיני, דבפרק כל הזבחים בגמרא [דף פ׳] משמע כמו שפירשתי:
יניחנה בחמה והטל עולה. שדרך הטל לעלות כנגד החמה. וכן הוא אומר (שמות ט״ז) ויהי בבוקר ותעל שכבת הטל. ואין הלכה כר׳ אליעזר:
יערה וכו׳ מריק מה שבתוך הכלי, ואינו כשר להניח בו מי חטאת עד שינגב מן המשקים ומי פירות:
יערה ואינו צריך לנגב. דאם איתא דנשאר ממנו בכלי היה רישומו ניכר:
צלוחית – a vessel that they place in it the waters mixed with ashes (i.e., waters of lustration) after he had cast the ashes into them, is called צלוחית/a flask [with a wide body and a narrow neck- containing the sprinkling water], and the vessel that they place in it the water in order to mix them prior to placing in the ashes is called שוקת/trough.
מים כל שהן – which are not fit for sprinkling.
יזה שתים – for if he sprinkles once, perhaps there isn’t here from the fit/appropriate [waters], but when he sprinkles twice, it is impossible that there isn’t in one of hem from the fit/appropriate [waters]. But the sprinkling does not need a [set] measure.
וחכמים פוסלים – that they hold that sprinkling requires a [fixed] measure, and we don’t combine sprinklings. And the Halakha is according to the Sages. But Maimonides explained that he should make two sprinklings and cast them outside of the vessel, the rest should remain the waters of lustration which are fit/appropriate. And this is a hidden thing in my eyes, for in the Gemara in the chapter, "כל הזבחים"/All of the offerings (Chapter 8 of Tractate Zevakhim) [folio 80a], it is implied as I explained it.
יניחנו בחמה והטל עולה – that it is the manner of the dew to evaporate/to go up towards the sun. And similarly, it (i.e., Scripture) states (Exodus 16:13-14): “In the morning…when the fall of dew lifted, [there, over the surface of the wilderness lay a fine and flaky substance, as fine as frost on the ground].” But the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.
יערה וכו' – he empties out what is within the vessel, and it is not fit to leave in it the waters of purification until it dries from the liquids and fruit juice.
יערה ואינו צריך לנגב – and if there is that remains from it in the vessel, its mark is recognized.