Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Parah Perek 3 Mishnah 4

פרה פרק ג׳ משנה ד׳


One may not bring a sin-offering by virtue of [the purifications made for] another sin-offering, nor one child by virtue of [the preparations made for] another. The children had to be sprinkle on each other, the words of Rabbi Yose the Galilean. Rabbi Akiva says: they did not need to sprinkle.

לֹא הָיוּ עוֹשִׂין, לֹא חַטָּאת עַל גַּבֵּי חַטָּאת, וְלֹא תִינוֹק עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ. וּצְרִיכִין הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת לְהַזּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְהַזּוֹת:


לא היו עושים חטאת על גבי חטאת – if they had purified themselves with the one sin-offering of a cow and it became invalid, they should not do another on top of this one. But rather, it requires guarding as at the outset.

ולא תינוק על גבי תינוק – for if there were two young children, one is protected for the heifer of a sin-offering and the other is merely protected on account of this child, but not for the need of a heifer sin-offering, he one does not adapt oneself with this one on account of that one.

צריכים היו תינוקות להזות – and even though all of these being guarded were protected, we are concerned that perhaps a raven would bring an olive’s bulk from a corpse and cast it upon them, and all of these are greater gradations/preferences.

לא היו צריכים להזות – for we are not concerned about defilement through contact with a corpse, but ritual immersion would be required for everyone, lest hey were defiled by an unclean reptile or moving creature/שרץ. And the Halakha is according to Rabbi Akiba.

לא היו עושים חטאת על גבי חטאת. אם טיהרו עצמן לפרת חטאת אחת ואירעה פסול, לא יעשו אחרת על גבי זו. אלא צריכה שימור כבתחילה:

ולא תינוק על גבי תינוק. שאם היו שני תינוקות, אחד נשמר לפרת חטאת ואחד נשמר סתם אגב זה התינוק אבל לא לצורך פרת חטאת, לא מתכשר האי אגב האי:

צריכים היו תינוקות להזות. ואע״ג שנשמרו כל השמירות הללו, חיישינן דילמא אייתי עורב כזית מן המת ושדא עלייהו. וכל הני מעלות יתירות נינהו:

לא היו צריכים להזות. דלטומאת מת לא חיישינן. אבל טבילה היו צריכים לכו״ע, שמא נטמאו בשרץ. והלכה כר׳ עקיבא: