Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Parah Perek 3 Mishnah 11

פרה פרק ג׳ משנה י"א


He then wrapped them together with the remains of the strip of wool and cast them into the fire. When it was burnt up they would beat it with sticks and then sift it with sieves. Rabbi Ishmael says: this was done with stone hammers and stone sieves. If there was a black coal on which there were some ashes they would crush it but if there were no [ashes] they would leave it. A bone was crushed in either case. It was then divided into three parts: one part was deposited on the hel, one on the Mount of Olives, and one was divided among the priestly watches.

כְּרָכָן בִּשְׁיָרֵי הַלָּשׁוֹן וְהִשְׁלִיךְ לְתוֹךְ שְׂרֵפָתָהּ. נִשְׂרְפָה, חוֹבְטִין אוֹתָהּ בְּמַקְלוֹת, וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, בְּמַקָּבוֹת שֶׁל אֶבֶן וּבִכְבָרוֹת שֶׁל אֶבֶן הָיְתָה נַעֲשֵׂית. שָׁחוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אֵפֶר, כּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ. וְשֶׁאֵין בּוֹ, מַנִּיחִין אוֹתוֹ. הָעֶצֶם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הָיָה נִכְתָּשׁ. וְחוֹלְקִים אוֹתוֹ לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים, אֶחָד נִתָּן בַּחֵיל, וְאֶחָד נִתָּן בְּהַר הַמִּשְׁחָה, וְאֶחָד הָיָה מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת:


כרכן – to the cedar wood and hyssop with remnants of the strip of wool that was dyed in the scarlet wool which was long, and with what remained from it on the cedar wood and the hyssop, he would bind all three of them together, in order that they would have weight and would fall into burning of the cow, but not flame would not retain the strip. But if he didn’t bind them and he (i.e., the Kohen) cast each of one of them separately, it is fit/kosher.

בכברות של אבן (stone sieves) – stones that are perforated with thin holes like a sieve. But the Halakha is not according to Rabbi Yishmael.

שחור שיש בו אפר – charcoal that if they pounded/crushed it, it would make ash.

כותשין אותו- but if it doesn’t return like ash, we leave it.

בין כך ובין כך – whether it comes back as ash or whether it doesn’t come back as ash.

חולקין אותו לשלשה חלקים – after they have sifted all of the ash, whether it is ash of the cow/heifer, whether it is the ash of the wood that was burned with it, we divide the ash into three parts.

אחד ניתן בחיל – for preventative measures, as it is written (Numbers 19:9): “[A man who is pure shall gather up the ashes of the cow and deposit them outside the camp in a pure place,] to be kept for water of lustration for the Israelite community.” (see Mishnah Middot 2:3 for the purpose of the חיל )

ואחד ניתן בהר המשחה – and there the Kohanim would sanctify.

ואחד היה מתחלק לכל המשמרות – and from it, they would sprinkle all of Israel.

כרכן. לעץ ארז ואזוב בשיירי לשון של צמר שהוא צבוע בשני תולעת שהיתה ארוכה, ובמה שהיה עודף ממנה על עץ הארז ואזוב היה כורך שלשתן יחד, כדי שיהא להן כובד ויפלו לתוך שריפת הפרה ולא תקלוט השלהבת את הלשון. ואם לא כרכן והשליך כל אחד בפני עצמו, כשרה:

ובכברות של אבן. אבנים המנוקבים נקבים דקים ככברה. ואין הלכה כר׳ ישמעאל:

שחור שיש בו אפר. פחם שאם יכתשו אותו יעשה אפר:

כותשין אותו. ואם לא יחזור כמו אפר, מניחין אותו:

בין כך ובין כך. בין שיחזור אפר בין שלא יחזור אפר:

חולקין אותו לשלשה חלקים. לאחר שכברו את כל האפר, בין אפר הפרה בין אפר עצים שנשרפו עמה, חולקין את האפר לשלשה חלקים:

אחד ניתן, בחיל. למשמרת, כדכתיב והיתה לעדת בני ישראל למשמרת:

ואחד ניתן בהר המשחה. ובה היו הכהנים מקדשין:

ואחד היה מתחלק לכל המשמרות. וממנו היו מזין כל ישראל: