Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Oholos Perek 2 Mishnah 2

אהלות פרק ב׳ משנה ב׳


[The following likewise defile:]A quarter [of a log] of blood, A quarter [of a log] of mixed blood from one corpse. Rabbi Akiva says: [even] from two corpses. [With regard to] the blood of a child that has completely flowed forth: Rabbi Akiva says: [it defiles] in even the smallest quantity, But the sages say: [there must be] a quarter [of a log]. [With regard to] an olive-sized [portion] of [corpse] worms whether alive or dead: Rabbi Eliezer declares [it] unclean, like the flesh, But the sages declare [it] clean. [With regard to] the ashes of burnt persons: Rabbi Eliezer says: the [minimum] quantity [for defilement is] a quarter [of a kav]. But the sages declare [them to be] clean. A ladleful and [a little] more of grave-dust is unclean. Rabbi Shimon declares [it to be] clean. A ladleful of corpse-mold mixed with water is not [regarded as] joined [into one mass] for [the purposes of] defilement.

רְבִיעִית דָּם, וּרְבִיעִית דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מִשְּׁנֵי מֵתִים. דַּם קָטָן שֶׁיָּצָא כֻלּוֹ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, רְבִיעִית. כַּזַּיִת רִמָּה, בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. אֵפֶר שְׂרוּפִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שִׁעוּרוֹ בְרֹבַע, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. מְלֹא תַרְוָד וְעוֹד עֲפַר קְבָרוֹת, טָמֵא, רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁגְּבָלוֹ בְמַיִם, אֵינוֹ חִבּוּר לְטֻמְאָה:


רביעית דם (a quarter-LOG of blood) – that all of it left [the body] after death.

ורביעית דם תבוסה (a quarter LOG of blood that flows from a person at the time of his death or afterwards – which has the status of a corpse) – that part of a quarter [of a LOG] of blood while living and after death. And further ahead in Chapter 3 [Mishnah 5], it explains this.

תבוסה – it is the language of (Ezekiel 16:6): “[When I passed by you and saw you] wallowing in your blood, [I said to you: [Live in spite of your blood’].” And the quarter [of a LOG] of blood all of which exited [the body] after death, is from the Rabbis, as it is written (Numbers 19:13): “[Whoever touches] a corpse, the body of person who has died.

But [the concept] of דם תבוסה/that part of a quarter [of a LOG] that flows from a person at the time of his death or afterwards. For the Rabbis hold that there is "יש אם למסורת" /the consonantal text of the Torah is authoritative [when looking at Leviticus 21:11): "ועל כל נפשות מת לא יבא"/He shall not go in where there is any dead body,” [the word] נפשת/dead, is written defectively (i.e., without the letter “Vav” In it).

רבי עקיבא אומר משני מתים – one-half of a quarter [of a LOG of blood] from this dead person and one-half of a quarter [of a LOG of blood] from another dead person, defiles in the tent, for he (i.e., Rabbi Akiba) holds, "יש אם למקרא"/the vocalized text of the Torah is authoritative, [as the Biblical verse from Leviticus 21:11) is pronounced: "נפשות מת"/any dead body, implying two souls and one measurement, for since it does not state [in Scripture] "נפשות מתים"/dead bodies. But the Halakha is not according to Rabbi Akiba.

ר' עקיבא אומר כל שהוא – just bones defile with the majority of the number of bones and the majority of the frame, even though one-quarter of a Kab which is the designated measurement for bones, so also, it is defiled if the blood of minor – all of which exited the body, even though it doesn’t have the quarter [of a LOG] which the designated measure for blood.

וחכמים אומרים רביעית – if you were to say that with the bones that it is known that all of them are in front of you, shall you say regarding the blood that I state that there remains a drop of any amount and that not all of it has come out? But the Halakha is according to the Sages.

כזית רמה –[a olive’s bulk of a worm] that was born in the flesh of the corpse.

מטמא כבשרו – that a room that comes out from the corpse even while living, is considered to be like the flesh of a corpse, because, a person while alive is called a worm, as it is written (Job 25:6): “How much less man, a worm, [the Son of man, a maggot].”

וחכמים מטהרים – And the Halakha is according to the Sages.

אפר שרופים – a person that was burned and became ash, and the ash of wood was not combined in it.

שעורו ברובע – [a quarter] of a Kab of ash, defiles.

וחכמים מטהרי – And the Halakha is according to the Sages.

עפר קברות – dirt that the blood and moistness of the corpse is mixed in. And a spoonful of dust and a bit more is impure, because it is impossible to fill a spoon and a bit more so that there would not be in it a spoonful (i.e., two handfuls) of the body of a corpse when its moisture has departed, that it stated above (i.e., in Mishnah 1 of this chapter) that this is impure, But here, it also speaks of a corpse that is buried naked in a marble coffin/bier which has other dirt mixed into it.

ר' שמעון מטהר – But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.

אימנו חיבור לטומהא – for if it had overshadowed over part of it, it is not as if it overshadowed over all of it. And similarly, regarding the matter of contact/touching.

רביעית דם. שיצא כולו לאחר מיתה:

ורביעית דם תבוסה. שיצא מקצת רביעית מחיים ומקצת לאחר מיתה. ולקמן בפ״ג [משנה ה׳] מפרש לה:

תבוסה. לשון מתבוססת בדמיך (יחזקאל ט״ז:ו׳). ורביעית דם שיצא כולו לאחר מיתה, דאורייתא, דכתיב במת בנפש. אבל דם תבוסה אינו אלא מדרבנן. ותני דאורייתא ותני דרבנן:

ממת אחד. ולא משני מתים. קסברי רבנן, יש אם למסורת ועל כל נפשות מת לא יבא (ויקרא כ״א:י״א), נפשת כתיב חסר:

ר׳ עקיבא אומר משני מתים. חצי רביעית ממת זה וחצי רביעית ממת אחר, מטמא באוהל. דסבר יש אם למקרא, נפשות מת, משמע שתי נפשות ושיעור אחד, מדלא קאמר נפשות מתים. ואין הלכה כר׳ עקיבא:

ר׳ עקיבא אומר כל שהוא. כשם שטמא בעצמות רוב מנין ורוב בנין אע״פ שאין בו רובע הקב שהוא שיעור המיוחד לעצמות, כך טמא בדם הקטן שיצא כולו אע״פ שאין בו רביעית שהוא שיעור המיוחד לדם:

וחכמים אומרים רביעית. אם אמרת בעצמות שבידוע שכולו לפניך, תאמר בדם שאני אומר נשתיירה ממנה טפה כל שהוא ולא יצא כולו. והלכה כחכמים:

כזית רמה. שנולדה בבשר המת:

מטמא כבשרו. דרמה היוצאה מן המת אפילו חיה, כבשר המת היא חשובה, משום דאדם מחיים אקרי רמה, דכתיב (איוב כ״ח) אף כי אנוש רמה:

וחכמים מטהרים. והלכה כחכמים:

אפר שרופים. אדם שנשרף ונעשה אפר ולא נתערב בו מאפר עצים:

שעורו ברובע. קב אפר, מטמא:

וחכמים מטהרים. והלכה כחכמים:

עפר קברות. עפר שמעורב בו דם וליחה של מת. ומלא תרווד ועוד טמא, לפי שאי אפשר למלוא תרווד ועוד שלא יהיה בו מלוא תרווד רקב דאמר לעיל שהוא טמא. והכי נמי מיירי במת שנקבר ערום בארון של שיש שאין עפר אחר מעורב בו:

ר׳ שמעון מטהר. ואין הלכה כר׳ שמעון:

אינו חיבור לטומאה. ואם האהיל על מקצתו אינו כאילו האהיל על כולו. וכן לענין מגע: