Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Oholos Perek 16 Mishnah 2

אהלות פרק ט"ז משנה ב׳


How so? A spindle stuck into the wall, with [a portion of corpse] of half an olive-size above it and [a portion of corpse] of half an olive-size below it. Even though one [portion] is not directly [above] the other, [the spindle] becomes unclean. Hence it is found that [a movable object] conveys uncleanness to come upon itself whatever its thickness. A pot seller passes by a grave with a yoke over his shoulder, one end of which overshadows a grave, vessels on the other side remain clean. If the yoke is one handbreadth wide, they become unclean. Mounds which are near to a city or to a road, whether they are new or old, are unclean. [As for those that are] far away, new ones are clean but old ones are unclean. What counts as near? Fifty cubits. And old? Sixty years old, the words of Rabbi Meir. R. Judah says: Near means there is none nearer than it, and old means that no one remembers [when it was made].

כֵּיצַד. כּוּשׁ שֶׁהוּא תָחוּב בַּכֹּתֶל, כַּחֲצִי זַיִת מִתַּחְתָּיו וְכַחֲצִי זַיִת מֵעַל גַּבָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְכֻוָּנִין, טָמֵא. נִמְצָא מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לְעַצְמוֹ בְּכָל שֶׁהוּא. הַקַּדָּר שֶׁהוּא עוֹבֵר וְהַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְהֶאֱהִיל צִדּוֹ אַחַת עַל הַקֶּבֶר, הַכֵּלִים שֶׁבַּצַּד הַשֵּׁנִי טְהוֹרִין. אִם יֵשׁ בַּסַּל פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִים. הַתְּלוּלִיּוֹת הַקְּרוֹבוֹת בֵּין לָעִיר בֵּין לַדֶּרֶךְ, אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת, טְמֵאוֹת. הָרְחוֹקוֹת, חֲדָשׁוֹת טְהוֹרוֹת וִישָׁנוֹת טְמֵאוֹת. אֵיזוֹ הִיא קְרוֹבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה. וִישָׁנָה, שִׁשִּׁים שָׁנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קְרוֹבָה, שֶׁאֵין קְרוֹבָה מִמֶּנָּה. וִישָׁנָה, שֶׁאֵין אָדָם זוֹכְרָהּ:


כוש (reed used a spindle) – a spindle that women spin on. And even though they are flat wooden vessels, it is susceptible to receive Levitical defilement, because of the metal hook/curved pin that is fixed in it.

אע"פ שאינן מכוונין (even though they are not directly opposite one another)- for two halves of an olive’s bulk [of a corpse] are not directly opposite each other.

טמא – the spindle. That it brings the defilement upon itself with any amount.

הקדר – who sells pots.

והסל – the balancing pole/staff that he carries the pots. And in the Tractate Kelim (Chapter 17, Mishnah 16) they call it an איסל /pole or yoke carried on two, or more commonly, one shoulder and it is taught in the Mishnah there: "האיסל שיש בו בית קיבול מעות"/a carrying yoke in which there is a (hidden) receptacle for money.

ואם יש באיסל פותח טפח – it brings the defilement on the pots that are underneath it to the second side where they are suspended on it (i.e., the yoke).

התלוליות (the mounds) – it is the language of a תל/a hill.

הקרובות בין לעיר – that are adjacent/near to the cemetery.

בין לדרך – that is near the cemetery.

אחד חדשות ואחד ישנות – because that the women bury their non-viable births, that up to fifty cubits a woman goes alone and buries her non-viable birth. But the ones far away, a woman doesn’t go alone to bury [the non-viable birth] on the mound/hill, and since she needed a man that would go with her, she goes to the cemetery but doesn’t bury on the hill. And that which we defile the old ones and even the far-off ones, for we are concerned lest the near ones were from their beginnings and the city was destroyed and the matter would be forgotten.

ור' יהודה אומר כו' – And the Halakha is according to Rabbi Yehuda.

כוש. פלך שהנשים טוות בו. ואע״ג דפשוטי כלי עץ הוא מקבל טומאה, משום צנורת של מתכת הקבועה בו:

אע״פ שאינן מכוונין. שאין שני חצאי זיתים מכוונים זה כנגד זה:

טמא. הכוש. דמביא הטומאה על עצמו בכל שהוא:

הקדר. מוכר הקדירות:

והסל. המוט שנושא בו את הקדירות. ובמסכת כלים קורהו איסל, דתנן התם [פרק י״ז משנה ט״ז] האיסל שיש בו בית קיבול מעות:

ואם יש בסל פותח טפח. מביא טומאה על הקדירות שתחתיו לצד השני שתלויות בו:

התלוליות. לשון תל:

הקרובות בין לעיר. הסמוכה לבית הקברות:

בין לדרך. הסמוך לבית הקברות:

אחד חדשות ואחד ישנות טמאות. מפני שהנשים קוברות שם נפליהן, דעד חמשים אמה אזלא אשה לחודה וקוברת שם הנפל שלה. אבל רחוקות לא אזלא לחודה לקבור בתל, והואיל וצריכה לאיש שילך עמה, הולכת לבית הקברות ואינה קוברת בתל. והא דמטמאינן בישנות ואפילו רחוקות, דחיישינן שמא קרובות היו מתחלתן וחרבה העיר ונשתכח הדבר:

ר׳ יהודה אומר כו׳ והלכה כר׳ יהודה: