Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Negaim Perek 7 Mishnah 1

נגעים פרק ז׳ משנה א׳


The following bright spots are clean:Those that one had before the Torah was given, Those that a non-Jew had when he converted; Or a child when it was born, Or those that were in a crease and were subsequently uncovered. If they were on the head or the beard, on a boil, a burn or a blister that is festering, and subsequently the head or the beard became bald, and the boil, burn or blister turned into a scar, they are clean. If they were on the head or the beard before they grew hair, and they then grew hair and subsequently became bald, or if they were on the body before the boil, burn or blister before they were festering and then these formed a scar or were healed: Rabbi Eliezer ben Jacob said that they are unclean since at the beginning and at the end they were unclean, But the sages say: they are clean.

אֵלּוּ בֶהָרוֹת טְהוֹרוֹת. שֶׁהָיוּ בוֹ קֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה, בְּנָכְרִי וְנִתְגַּיֵּר, בְּקָטָן וְנוֹלַד, בְּקֶמֶט וְנִגְלָה, בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן, בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה וְקֶדַח וּבַמּוֹרְדִין. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, טְהוֹרִים. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, הֶעֱלוּ שֵׂעָר וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח עַד שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, נַעֲשׂוּ צָרֶבֶת וְחָיוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מְטַמֵּא, שֶׁתְּחִלָּתָן וְסוֹפָן טָמֵא. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים:


אלו בהרות טהורות שהיו בו קודם מתן תורה – whomever had on him leprosy prior to the Giving of the Torah, was not impure on account of that plague after the Giving of the Torah, as it is written (Leviticus 13:2): “When a person has on the skin of his body,” excluding what already was. And all these were also considered, from there they are derived, that we require that the plague would come to be at the time that it is appropriate to be defiled by it and not beforehand, like a convert until he had not converted and a minor until he had not been born. And similarly, all of them.

בקמט ונתגלה – that it was from the outset concealed within the wrinkle/fold and he was ritually pure, because it was in a covered part of the body/posterior, but afterwards, it was revealed.

ובמורדים – meaning to say with boils and burns, the scars that did not deal and did not produce a scab like the husk of the garlic.

עד שלא העלו שער – the plague comes, that it is considered like the skin of the flesh, that is the beginning of defilement. But when the hairs arose, it was pure, for its law is like bald or blanched spots on the head or the beard, but when they became bald, that is, their end is defilement. And similarly, boils, and burnt spots on the skin and baldness, that until they did not come, the plague came, that is defilement. But when the boils, burnt spots on the skin and the baldness came, that is purity. For we require that the boils and the burnt spots on the skin come prior to the swelling/sore, as it is written (Leviticus 13:19): “And a white swelling or a white discoloration streaked with red develops where the inflammation was,”/"והיה במקום השחין שאת" , that the boils precede the swelling/sore and not that the swelling/sore precedes the boils. And when they returned and became a scar, that is defilement.

והיו – that they healed properly/nicely.

רבי אליעזר בן יעקב מטמא – since at the outset the plague came in the skin of the flesh, and it returned at its end to its initial status, we are not concerned about the interruption that is between them.

וחכמים מטהרים – since the purity stopped in the meantime. And the Halakha is according to the Sages.

אלו בהרות טהורות, שהיו בו קודם מתן תורה. מי שהיתה בו צרעת קודם מתן תורה, לא היה טמא מחמת אותו נגע לאחר מתן תורה, דכתיב (ויקרא י״ג:ב׳) אדם כי יהיה בעור בשרו, פרט לזה שכבר היה. וכל הני נמי דחשיב, מהתם נפקי דבעינן שיוולד הנגע בשעה שראוי ליטמא בו ולא קודם, כמו גר עד שלא נתגייר וקטן עד שלא נולד, וכן כולם:

בקמט ונתגלה. שהיה מתחלה הנגע מוסתר בתוך הקמט והיה טהור מפני שהוא בבית הסתרים, ואח״כ נתגלה:

ובמורדים. כלומר בשחין ומכוה המורדים שלא נתרפאו ולא העלו קרום כקליפת השום:

עד שלא העלו שער. בא הנגע, דחשיבי כעור בשר, היינו תחלתן טומאה. וכשעלו שערות, הוי טהרה, שדינן בנתקים. וכשנקרחו, היינו סופן טומאה. וכן שחין ומכוה וקדח דעד שלא באו בא הנגע, היינו טומאה. וכשבא השחין והמכוה והקדח, היינו טהרה. דבעינן שיקדים השחין והמכוה לשאת, דכתיב (ויקרא י״ג:י״ט) והיה במקום השחין שאת, שיקדים השחין לשאת ולא שתקדים השאת לשחין. כשחזרו ונעשו צרבת, היינו טומאה:

וחיו. שנתרפאו יפה:

רבי אליעזר בן יעקב מטמא. כיון דבתחילה בא הנגע בעור הבשר וחזר סופו לקדמותו, לא חיישינן להפסק שבינתיים:

וחכמים מטהרים. הואיל והפסיק הטהרה שבינתיים. והלכה כחכמים: