Mishnah.org Logo
Perek 1

Mishnayos Negaim Perek 1 Mishnah 6

נגעים פרק א׳ משנה ו׳

6
How does it lead to a stringency?If it had no white hairs and then white hairs appeared; If they were black and then turned white; If one hair was black and the other white and both turned white; If they were short and they became long; If one was short and the other long and both became long. If a boil adjoined both hairs or one of them, if a boil encompassed both hairs or one of them or if they were parted from one another by a boil, the quick flesh of a boil, a burn, or the quick flesh of a burn, or white scurf, and then [one of these things] disappeared. If it had no quick flesh and then quick flesh appeared. If it was round or long and then became four sided; If it was at the side and then it became encompassed. If it was dispersed and then it became united or a boil appeared and made its way into it. If it was encompassed, parted or lessened by a boil, the quick flesh of a boil, a burn, the quick flesh of a burn or white scurf, and then they disappeared; If it had no spreading and then a spreading appeared; If a boil, the quick flesh of a boil, a burn, the quick flesh of a burn, or white scurf formed a division between the first sign and the spreading and then they disappeared. Behold all of these lead to a stringency.

כֵּיצַד לְהַחְמִיר. לֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר לָבָן וְנוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, הָיוּ שְׁחוֹרוֹת וְהִלְבִּינוּ, אַחַת שְׁחוֹרָה וְאַחַת לְבָנָה וְהִלְבִּינוּ שְׁתֵּיהֶן, קְצָרוֹת וְהֶאֱרִיכוּ, אַחַת קְצָרָה וְאַחַת אֲרֻכָּה וְהֶאֱרִיכוּ שְׁתֵּיהֶן, נִסְמַךְ הַשְּׁחִין לִשְׁתֵּיהֶן אוֹ לְאַחַת מֵהֶן, הִקִּיף הַשְּׁחִין אֶת שְׁתֵּיהֶן אוֹ אֶת אַחַת מֵהֶן, אוֹ חִלְּקוֹ הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק וְהָלְכוּ לָהֶם, לֹא הָיְתָה בוֹ מִחְיָה וְנוֹלְדָה לוֹ מִחְיָה, הָיְתָה עֲגֻלָּה אוֹ אֲרֻכָּה וְנַעֲשֵׂית מְרֻבַּעַת, מִן הַצַּד וְנַעֲשֵׂית מְבֻצֶּרֶת, מְפֻזֶּרֶת וְנִתְכַּנְּסָה וּבָא הַשְּׁחִין וְנִכְנַס בְּתוֹכָהּ, הִקִּיפָהּ, חִלְּקָהּ, אוֹ מִעֲטָהּ הַשְּׁחִין אוֹ מִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק וְהָלְכוּ לָהֶן, לֹא הָיָה בוֹ פִסְיוֹן וְנוֹלַד בּוֹ פִסְיוֹן, הַשְּׁחִין וּמִחְיַת הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וּמִחְיַת הַמִּכְוָה וְהַבֹּהַק חוֹלְקִין בֵּין הָאוֹם לַפִּסְיוֹן וְהָלְכוּ לָהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ לְהַחְמִיר:

ו׳

נסמך השחין – on Shabbat [the boil joined]

לשתיהן – to the wo hairs, for now it Is not a sign of defilement, for the white hair is no a sign of defilement other than when it touches itself not within the boil or within the burnt spot on the skin.

אף הקיף השחין וכו' (even if the boil surrounded) – for if he (i.e., the Kohen) saw it on the Sabbath, he would not declare him to be a leper.

והלכו להן – and after the Sabbath [they went away], for the place of the boil and the burnt spot on the skin became a rough, scabby surface/scar, and it is like the skin of the body. And when he (i.e., the Kohen) declares him to be a confirmed leper, this is to be ruling strictly.

חולקין בין האום לפסיון ([the tetters/white scurf] divides between the starting point of leprosy and the spreading of the leprous spot) – that they would sop on Shabbat between the essence of the plague and the spreading.

והלכו להן – after the Sabbath, and here is nothing that stops/interrupts it, these are for ruling strictly.

נסמך השחין. בשבת:

לשתיהן. לשתי השערות, דהשתא לא הוו סימן טומאה, שאין שער לבן סימן טומאה אלא כשהוא בנגע עצמו, לא בתוך השחין או בתוך המכוה:

או הקיף השחין וכו׳ דאם ראהו בשבת לא היה מחליטו:

והלכו להן. לאחר השבת, שנעשה מקום השחין והמכוה צלקת, והרי הוא כעור בשר, ונשאר עור הבשר עם הנגע כבתחילה, ועם שער הלבן, ומחליטו, הרי זה להחמיר:

חולקין בין האום לפשיון. שהיו מפסיקין בשבת בין עיקר הנגע לפשיון:

והלכו להן. לאחר השבת, ואין שם דבר המפסיק, הרי אלו להחמיר: