Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Negaim Perek 1 Mishnah 4

נגעים פרק א׳ משנה ד׳


Rabbi Hanina, the vice-chief of priests, says: the colors of negaim are sixteen. Rabbi Dosa ben Harkinas says: the colors of negaim are thirty-six. Akaviah ben Mahalalel says: seventy-two. Rabbi Hanina the vice-chief of priests says: negaim may not be inspected for the first time at the end of Shabbat, since the end of that week will fall on Shabbat; Nor on a Monday, since the end of the second week will fall on Shabbat; Nor on a Tuesday, in the case of houses, since the end of the third week will fall on Shabbat. Rabbi Akiva says: they may be inspected at all times, and if the time for the second inspection falls on Shabbat it is postponed to after Shabbat; and this procedure leads sometimes to a leniency and sometimes to a stringency.

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים שִׁשָּׁה עָשָׂר. רַבִּי דוֹסָא בֶּן הַרְכִּינַס אוֹמֵר, מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה. עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, שִׁבְעִים וּשְׁנָיִם. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, אֵין רוֹאִים אֶת הַנְּגָעִים בַּתְּחִלָּה לְאַחַר הַשַּׁבָּת, שֶׁשָּׁבוּעַ שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. וְלֹא בַשֵּׁנִי, שֶׁשָּׁבוּעַ שֵׁנִי שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. וְלֹא בַשְּׁלִישִׁי לַבָּתִּים, שֶׁשָּׁבוּעַ שְׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְעוֹלָם רוֹאִים. חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת, מַעֲבִירִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר:


מראות נגעים שלשים וששה – and we don’t have the reading: "מראות נגעים ששה עשר" /”The appearances of plagues are sixteen. But there were thirty six, four appearances that are smooth and four appearances that are variegated of the skin of his body, and corresponding to them, with שחין/inflammation (or boil, skin-disease) and מכוה/a burnt spot on the skin, for the inflammation and the burnt spot are one, and Scripture did not divide them other than to tell you that they do not combine, and corresponding to them with the נתקים/bald (blanched) spot on the head or in the beard, and corresponding to them with קרחת/a leprous affection on the back of the head (making it bald) and גבחת/a leprous affection on the front of the head (making it bald), and ירקרק/pale-colored/greenish andאדמדם /reddish leprosy (see Leviticus 13:42), that are the plagues of houses, these are thirty-six.

עקביא בן מחללאל אומר שבעים ושתים – these thirty-six at the outset when he (i.e., the potential leper) is brought to the Kohen, and thirty-six others corresponding to the end of the first week or the end of the second week of isolation or the end of the third week for plagues upon houses to distinguish between appearances [of plagues] ab initio to an appearance at the end, these are seventy-two. Maimonides explained them thusly, and he is sound/upright. But what is difficult to me about this is that he counts eight appearances of bald (blanched) spots on the head or in the beard, but we hold that bald (blanched spots on the head or in the beard defile in all appearances [of plagues] and they lack special appearances like the rest of the plagues.

ששבוע שני שלו חל בשבת – for two isolations, are thirteen days. For the seventh day of the first week counts for this week and the other [week], as it is written (Leviticus 13:5): "והסגירו [הכהן] שבעת ימים שנית"/ “the priest shall isolate him for another seven days.”, which teaches that the seventh day counts for him from the number from before it and from after it. And similarly, the three weeks of plagues on houses are not other than nineteen days, for the first and seventh [days] of the middle week count before them and after them.

חל להיות בתוך השבת – that on the Sabbath days falls the seventh day, we don’t see him (i.e., examine him) on the Sabbath, because it appears like adjudication is taking place on the Sabbath day, but we delay it until after the Sabbath. But the Halakha is not according to Rabbi Akiba.

מראות נגעים שלשים וששה. גרסינן. ולא גרסינן מראות נגעים ששה עשר. ושלשים ושש הוו, ארבעה מראות חלקות וארבעה מראות פתוכות דעור בשר, וכנגדן בשחין ומכוה, ששחין ומכוה אחת הן ולא חלקן הכתוב אלא לומר לך שאין מצטרפין, וכנגדן בנתקים, וכנגדן בקרחת וגבחת, שקרחת וגבחת אחת הן, הרי שלשים ושנים מראות, וירקרק ואדמדם דנגעי בגדים, וירקרק ואדמדם דנגעי בתים, הרי שלשים וששה:

עקביא בן מהללאל אומר שבעים ושנים. הנך שלשים וששה בתחילה כשהובא אל הכהן, ושלשים וששה אחריני כנגדן בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני של הסגר או בסוף שבוע שלישי לנגעי בתים להבחין בין מראה שלכתחלה למראה שבסוף, הרי שבעים ושנים. כך פירשן הרמב״ם, וישר הוא. אלא דקשיא לי בגוה שהוא מונה שמונה מראות דנתקין, ואנן קיי״ל דנתקין מטמאין בכל מראות ואין להם מראות מיוחדות כשאר נגעים:

ששבוע שני שלו חל בשבת. דשני הסגרות שלשה עשר יום דיום שביעי של שבוע ראשון עולה לכאן ולכאן, דכתיב (ויקרא י״ג:נ״ד) והסגירו [הכהן] שבעת ימים שנית, מלמד שיום שביעי עולה לו מן המנין מלפניו ומאחריו. וכן שלשה שבועות דנגעי בתים אינם אלא תשעה עשר יום, דראשון ושביעי של שבוע אמצעי עולין לפניהם ולאחריהם:

חל להיות בתוך השבת. שביום השבת חל שביעי, אין רואים אותו בשבת, מפני שהוא נראה כדן את הדין בשבת, אלא ממתין עד לאחר השבת. ואין הלכה כר׳ עקיבא: