Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Middos Perek 2 Mishnah 5

מדות פרק ב׳ משנה ה׳


The courtyard of the women was a hundred and thirty-five cubits long by a hundred and thirty-five wide. It had four chambers in its four corners, each of which was forty cubits. They were not roofed, and so they will be in the time to come, as it says, “Then he brought me forth into the outer court, and caused me to pass by the four corners of the court, and behold in every corner of the court there was a court. In the four corners of the court there were keturot courts” (Ezekiel 46:21-22) and keturot means that they were not roofed. For what were they used? The southeastern one was the chamber of the Nazirites where the Nazirites used to boil their shelamim and shave their hair and throw it under the pot. The northeastern one was the wood chamber where priests with physical defects used to pick out the wood which had worms, every piece with a worm in it being unfit for use on the altar. The northwestern one was the chamber of those with skin disease. The southwestern one: Rabbi Eliezer ben Jacob said: I forget what it was used for. Abba Shaul says: they used to store there wine and oil, and it was called the chamber of oil. It [the courtyard of the women] had originally been smooth [without protrusions in the walls] but subsequently they surrounded it with a balcony so that the women could look on from above while the men were below, and they should not mix together. Fifteen steps led up from it to the courtyard of Israel, corresponding to the fifteen [songs of] ascents mentioned in the Book of Psalms, and upon which the Levites used to sing. They were not rectangular but circular like the half of a threshing floor.

עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְאַרְבַּע מִקְצוֹעוֹתֶיהָ, שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה. וְלֹא הָיוּ מְקוֹרוֹת. וְכָךְ הֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מו), וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת. וְאֵין קְטֻרוֹת אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוֹרוֹת. וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים, שֶׁשָּׁם הַנְּזִירִים מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן, וּמְגַלְּחִין אֶת שְׂעָרָן, וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד. מִזְרָחִית צְפוֹנִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הָעֵצִים, שֶׁשָּׁם הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִין הָעֵצִים. וְכָל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תוֹלַעַת, פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת מְצֹרָעִים. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וָשֶׁמֶן, הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה. וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהִקִּיפוּהָ כְצוֹצְרָה, שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעֹרָבִין. וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁעֲלֵיהֶן הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר. לֹא הָיוּ טְרוּטוֹת, אֶלָּא מֻקָּפוֹת כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה:


אורך – from the east to the west.

על רוחב – from the north to the south.

קטורות אלא שאינן מקורות – from the language (Genesis 19:28): “[and, (Abraham) looking down toward Sodom and Gomorrah and all the land of the plain, he saw] the smoke of the land [rising like the smoke of a kiln],” meaning to say, smoke rising, because they didn’t have a roof.

ומשלחים תחת הדור – to burn them in fire that is underneath the cavity in the gound laid out with clay/kettle where they cook the peace offerings/sacrifice of well-being, as it is written (Numbers 6:18): “[and take the locks of his consecrated hair] and put them on the fire that is under the sacrifice of well-being.”

And inside for the giving of wood on the altar of the Temple.

לשכת מצורעים = for there the lepers immerse on the eighth [day] of their purification which he comes to put his hand inside for the giving of wealth [for the giving of blood and oil] -, and even though he had immersed [in a ritual bath] from the evening.

אמר ר' אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת – it follows, that the entire first segment [of this Mishnah], Rabbi Eliezer ben Yaakov said it. And this is proved in the Gemara of [Tractate] Yoma (16a), that an anonymous Mishnah of [Tractate] Middot is Rabbi Eliezer ben Yaakov (the first).

וחלקה היתה בראשונה – Maimonides explained, broken through/breached, that it was not surrounded by a partition.

כצוצטרא – like a balcony/כזוזטרא – that surrounded the women’s court (see Tractate Sukkah, Chapter 4, Mishnah 1), that the women who were standing above on the balcony and the men were below to see the Rejoicing of the House of the Water-Drawing, in order that they would not come to frivolity.

חמש עשרה מעלות – the height of the ground of the Israelite court from the Women’s Court.

לא היו טררוטות (they weren’t half-closed, round) – long and filled with corrrners like the path of all the steps, but rather round like a round half-circle.

אורך. מן המזרח למערב:

על רוחב. מן הצפון לדרום:

קטורות אלא שאינן מקורות. מלשון והנה עלה קיטור הארץ (בראשית י״ט:כ״ח), כלומר מעלות עשן, לפי שאין להן תקרה:

ומשלחים תחת הדוד. לשרפן באש שתחת היורה שמבשלים בה השלמים, דכתיב (במדבר ו׳:י״ח) ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:

מתליעין בעצים. מסירין העצים שנמצא בהן תולעת, לפי שהן פסולים למערכה:

לשכת מצורעים. ששם המצורעים טובלים בשמיני לטהרתן כשבא להכניס ידו בפנים למתן בהונות ואע״פ שטבל מבערב:

אמר ר׳ אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת. מכלל דרישא כולה ר׳ אליעזר בן יעקב קאמר לה, והכי מוכח בגמרא דיומא דסתם מתניתין דמדות ר׳ אליעזר בן יעקב היא:

וחלקה היתה בראשונה. פירש רמב״ם, פרוצה, שלא היתה מוקפת מחיצה:

כצוצטרה. כמו גזוזטרא הקיפו סביב לעזרת נשים, שיהיו הנשים עומדות למעלה על הגזוזטרא והאנשים למטה לראות בשמחת בית השואבה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש:

חמש עשרה מעלות. גובה קרקע עזרת ישראל מעזרת נשים:

לא היו תרוטות. ארוכות ובעלי זויות כדרך כל המעלות, אלא עגולות כחצי גורן עגולה: