Mishnayos Machshirin Perek 1 Mishnah 6
Change text layout:
מכשירין פרק א׳ משנה ו׳
If one blew on lentils in order to test whether they were good: Rabbi Shimon says: this does not come under the law of ‘if water be put’. But the sages say: this does come under the law of ‘if water be put’. If one ate sesame with his finger, with regard to the liquid that was on his hand: Rabbi Shimon says: this does not come under the law of ‘if water be put’. But the sages say: this does come under the law of ‘if water be put’. If one hid his fruit in water from thieves, it does not come under the law of ‘if water be put’. Once it happened that the men of Jerusalem hid their fig cakes in water from the robbers, and the sages declared that they were not susceptible to uncleanness. If one put his fruit in the stream of a river to make it come down with him, it does not come under the law of ‘if water be put’.
הַנּוֹפֵחַ בַּעֲדָשִׁים לְבָדְקָן אִם יָפוֹת הֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. וְהָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ, מַשְׁקִין שֶׁעַל יָדוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. הַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁטָּמְנוּ דְבֵלָתָן בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַסִּיקָרִין, וְטִהֲרוּ לָהֶן חֲכָמִים. הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו בְּשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר לַהֲבִיאָן עִמּוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן:
Bartenura
הנופח. בפיו:
בעדשים. ויצא עליהן רוק מפיו בנפיחתו, והרוק היוצא מן הפה מתולדות המים הוא חשוב:
אינן בכי יותן. כיון דלא נתכוין לכך:
וחכמים אומרים בכי יותן. כיון דנתכוין לנפח, ודרך הרוק לצאת על ידי נפיחה. והלכה כחכמים:
האוכל שומשמין באצבעו. כגון שהניח שומשמין בידו אחת, ואצבעו שבידו השנית מכניסה לתוך פיו ללחלחה ברוק ונותנה בשומשמין שבידו השנית והן נדבקין בה ומכניס בפיו ואוכל, ומחמת כן נתלחלחה היד שהשומשמין בה, ויש בה משקה טופח:
ר׳ שמעון אומר אינן בכי יותן. דללחלח אצבעו נתכוין, ולא ללחלח היד שהשומשמין בה. ורבנן סברי, כיון דאחשביה באצבעו, מכשיר אפילו שלא לרצון, כדתנן בריש פירקין כל משקה שתחילתו לרצון, אע״פ שאין סופו לרצון, הרי זה בכי יותן. ור׳ שמעון סבר, דלא היה מתחילתו לרצון אלא המשקה המלחלח האצבע בלבד. והנשאר שנתלחלחה בו היד, לא היה לעולם לרצון. ואין הלכה כר׳ שמעון בכולה מתניתין:
הסריקין. ויתלקטו אל יפתח אנשים רקים (שופטים י״א) מתרגמינן גוברין סריקין. לשון אילן סרק שאינו עושה פירות. פירוש אחר, סריקין, גנבים. שכן בלשון ישמעאל קורין לגנבי סראקין. ויש גורסין סקרין, לשון לא היה סקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה בפרק הנזקין, פירוש גזלנין ואנסין:
בשבולת הנהר. שביל הנהר ומרוצת מימיו. לשון ושבולת שטפתני (תהלים ס״ט):
להביאן עמו. שלא היה יכול לנושאן, ומשיטן בנהר:
הנופח – [he blows] with this mouth.
בעדשים – that spittle exited upon them from his mouth with his blowing, and the spittle that comes out from the mouth is considered from the derivatives of water.
אינן בכי יותן – since he did not intend for this [to occur].
וחכמים אומרים בכי יותן – since he intended to blow, and it is the manner of the spittle to leave through blowing. And the Halakha is according to the Sages.
האוכל שומשמין – as for example, that he placed sesame in one hand, and a finger that was on his second hand he places into his mouth to moisten with spittle and he places it on the sesame that is in his other hand and they become attached and he brings in his finger into his mouth and eats, and on account of this, the hand that the sesame was in is moistened. And there is liquid dripping.
ר' שמעון אומר אינן בכי יותן – for he intended to moisten his finger, but not to moisten the hand that the sesame was in. But the Rabbis hold, since that he considered/planned with his finger, he makes it fit for Levitical uncleanness even unintentionally, as is taught in the Mishnah at the beginning of our chapter (Mishnah 1): “Any liquid which in the beginning is acceptable, even though at the end it is not acceptable…is under the law of “if water is put [on the seed and any part of a carcass falls upon it, it shall be impure for you]” (Leviticus 11:38). But Rabbi Shimon holds, that it was not acceptable at the beginning other than the moistened liquid of the finger alone. But the remainder that was moistened by the hand was never acceptable. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon in our entire Mishnah.
הסריקין (the robbers. See also Tractate Gittin, Chapter 5, Mishnah 6) – (Judges 11:3): “Men of low character gathered about Jephthah [and went out raiding with him].” We translate into Aramaic: “reckless men.” The language of an אילן סרק /a tree which bears no fruit. Another explanation: סריקין/thieves, for such is the language of Ishmael who calls thieves סראקין/unsavory. And there are those who have the reading: סקרין , the language that there weren’t robbers in the Judea among those who were killed in the war [as described] in the chapter (the fifth chapter of Tractate Gittin, Chapter 5, Mishnah 6) הנזקין (see Tractate Gittin, folio 55b, meaning robbers and violent men.
בשבולת הנהר (the current of the river, the rapid stream) – the path of the river and the running of its waters. It is the language of (Psalms 69:3): “the flood sweeps me away.”
להביאן עמו – that he was not able to carry them, and he floated them down the river.