Mishnayos Maasros Perek 4 Mishnah 5
Change text layout:
מעשרות פרק ד׳ משנה ה׳
One who husks barley may husk one at a time and eat [without tithing], but if he husked and put them into his hand, he is liable [to tithe]. One who rubs [ears of] wheat may blow out [the chaff of the wheat] from hand to hand and eat, but if he blows and puts the grain in his lap he is liable. Coriander which was sown for the sake of the seed, the plant is exempt [from tithes]. If he sowed it for the sake of the plant then both the seed and the plant must be tithed. Rabbi Eliezer said: as for dill, tithe must be given from the seed and the plant, and the pods. But the sages say: only in the case of cress and eruca are both the seeds and plant tithed.
הַמְקַלֵּף שְׂעוֹרִים, מְקַלֵּף אַחַת אַחַת וְאוֹכֵל. וְאִם קִלֵּף וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ, חַיָּב. הַמּוֹלֵל מְלִילוֹת שֶׁל חִטִּים, מְנַפֶּה מִיָּד לְיָד וְאוֹכֵל. וְאִם נִפָּה וְנָתַן לְתוֹךְ חֵיקוֹ, חַיָּב. כֻּסְבָּר שֶׁזְּרָעָהּ לְזֶרַע, יַרְקָהּ פָּטוּר. זְרָעָהּ לְיָרָק, מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַשֶּׁבֶת מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזֵירִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מִתְעַשֵּׂר זֶרַע וְיָרָק אֶלָּא הַשַּׁחֲלַיִם וְהַגַּרְגִּיר בִּלְבָד:
Bartenura
המקלף. מסיר קליפתן:
מקלף אחת אחת. שעורה אחת. ודוקא כשאינו סמוך לגורן אבל אם היה סמוך לגורן אפילו קילף יותר פטור, מפני שהוא מחזיר את המותר:
המולל מלילות. המהבהב שבולין באור וממעכן בידו להסיר הפסולת:
מנפה. להפריח המוץ:
מיד ליד. מנערן מידו אחת לידו האחרת:
ירקה פטור. שהזרע עיקר וירקה לא חשיב אא״כ כוון לירק:
מתעשרת זרע וירק. חייב לעשר בין אכל הזרע בין אכל העלין ירק כמות שהן:
השבת. כך שמה בערבי, ובלע״ז אניט״ו.
וזירים. זמורות, ואפילו זרעה סתם מתעשרת זרע וירק וזירים, לפי שהשבת עושה זמורות ארוכות. אבל הכוסבר אינה מתעשרת זירים אא״כ זרעה תחלה לזירים:
אינו מתעשר זרע וירק. אם זרע סתם ולא פירש:
השחלים. בערבי חב אל שאר, ובלע״ז קרישון:
הגרגיר. כך שמו בערבי, ובלע״ז אירוג״א. והלכה כחכמים:
המקלף – he removes their husks.
מקלף אחת אחת – one piece of barley and especially when he is not near the threshing floor/granary, but if he was near the threshing floor/granary, even if he peeled more, he is exempt [from liability for tithing] because he can return the surplus.
מנפה [winnows] – to produce the chaff.
מיד ליד – he empties them from one hand to the other hand [and eats them without tithing].
ירקה פטור - for the seed is the essence and the herb (foliage/leaves) is not considered [important for tithing] unless he intended to use the herbs (foliage/leaves) [if they are to be eaten].
מתעשרת זרע וירק – he is liable to tithe whether he ate the seed or whether he ate the leaves, the foliage as they exist.
השבת (dill)– such is its name in Arabic and in the foreign tongue ANITO.
וזירים (pods) – vine-shoots, and even if he merely sowed, he tithes the seed, the herb {foliage/leaves) and the pods, because dills make long vine-shoots , but the coriander, one does no tithe the pods unless he sowed first for the pods.
השחלים (cress) – in Arabic HAB AT SHAR, and in the foreign tongue, KRISHON.
הגרגיר – this is its name in Arabic, and in the foreign tongue, IROGA, and the Halakha is according to the Sages.