Mishnayos Maasros Perek 3 Mishnah 10
Change text layout:
מעשרות פרק ג׳ משנה י׳
A fig tree which stands in a courtyard, and hangs over into a garden: one may eat in his customary fashion and be exempt [from tithes]. If it stands in the garden and hangs over into the courtyard, one may eat [the figs] one at a time and be exempt, but if he gathers them together, he is liable [for tithes]. If it stands in the land [of Israel] and hangs over [into the territory] outside the land, or if it stands outside the land, and hangs over into the land, [in all these cases the law is] decided according to the position of the root. And as regards houses in walled cities, everything is decided according to the position of the root. But as regards cities of refuge, everything is decided [also] according to the location of the branches. And in what concerns Jerusalem, everything is decided by the location of the branches.
תְּאֵנָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר וְנוֹטָה לַגִּנָּה, אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר. עוֹמֶדֶת בַּגִּנָּה וְנוֹטָה לֶחָצֵר, אוֹכֵל אַחַת אַחַת, פָּטוּר. וְאִם צֵרַף, חַיָּב. עוֹמֶדֶת בָּאָרֶץ וְנוֹטָה לְחוּצָה לָאָרֶץ, בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְנוֹטָה לָאָרֶץ, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר. וּבְבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר. וּבְעָרֵי מִקְלָט, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף. וּבִירוּשָׁלַיִם, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף:
Bartenura
אוכל כדרכו. מן הנוף העומד בגנה:
אוכל אחת אחת. מן הנוף הנוטה לחצר:
ואם צירף. שנים חייב:
הכל הולך אחר העיקר. דשדינן נופו בתר עיקרו, שהוא מקום יניקת האילן:
ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר. אף הנוף הנוטה חוץ לחומה אם לא גאלו בתוך השנה נחלט לצמיתות כאילו היה בתוך החומה, הואיל ועיקר האילן בתוך החומה הוא:
ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף. אף אחר הנוף קאמר, שאם עיקרו בפנים בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום, כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם קטיל ליה לרוצח בנופו נמי לא מצי קטיל ליה דשדינן נופו בתר עיקרו. ואי עיקרו בחוץ ונופו בפנים, כי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה, בעיקרו נמי לא מצי קטיל ליה, דשדי עיקרו בתר נופו לחומרא. וכן בירושלים הלך אחר הנוף לענין מעשר שני, היינו נמי לחומרא, דעיקרו בחוץ ונופו לפנים, כי היכי דבנופו לא מצי פריק, דאין מעשר טהור נפדה בתוך ירושלים בעיקרו נמי לא מצי פריק ליה, ואי עיקרו בפנים ונופו לחוץ, כי היכי דבמקום נופו לא מצי אכיל ליה בלא פדייה, שהרי הוא חוץ לירושלים ה״נ במקום עיקרו אע״פ שהוא בפנים לא מצי אכיל ליה בלא פדיה:
אוכל כדרכו – from the branches/bough that stands in the garden.
אוכל אחת אחת – from the branch that extends to the courtyard
ואם צירף – two [figs together], he is liable [for tithing].
הכל הולך אחר העיקר – for we cast the bough after its root, which is the place of the absorbing of the tree.
ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר – even the bough/branch that extends outside the wall, if he did not redeem it within the year, it becomes permanently irredeemable/sold, as if it was within the wall, since the root of the tree is within the wall.
ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף – even after the bough/branch, it is stated, for if its root is inside within the wall of the city of refuge and its bough extends outside the border, for just as at its root, the blood avenger is not able to kill the murderer through its bough, he also is not able to kill him for we cast the bough after its root, but if its root is outside and its bough is inside, just as that with its bough he is not able to kill him, with its root, he also is not able to kill him, for we cast its root after its bough for stringency. And similarly in Jerusalem, he follow after the bough regarding the Second Tithe, that is also for stringency, for its root is outside and its bough is inside, just as with its bough, he is not able to redeem, for pure tithes are redeemed within Jerusalem by its roots, he also would not abe able to redeem it, but if its root is inside and its bough is outside, just as that in the place of its bough, he is not able to eat it without redeeming it, for it is outside of Jerusalem, so here too, in a place where its root, even though it is inside, he is not able to eat it without redemption.