Mishnayos Maaser Sheni Perek 4 Mishnah 8
Change text layout:
מעשר שני פרק ד׳ משנה ח׳
One who sets aside an issar [for the redemption of maaser sheni] and on its account he ate [the value of] half [an issar of maaser sheni] and then went to another place where [the issar] was worth a pondion, he may eat of [maaser sheni the value of] another issar. One who sets aside a pundion [for the redemption of maaser sheni] and on its account he ate [the value of] half [a pundion of maaser sheni] and then went to another place where [the pundion] was worth an issar, he may eat [maaser sheni the value of] another half [an issar]. One who sets aside an issar of maaser sheni [money] he should eat on its account eleven parts of the value of an issar, or [he should eat an additional] one hundredth of an issar. Bet Shammai say: in both cases one tenth part [of an issar]. But Bet Hillel says: in the case of certain [maaser sheni] an eleventh part, in the case of demai a tenth part.
הַמַּנִּיחַ אִסָּר וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ, וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יֹצֵא בְּפֻנְדְּיוֹן, אוֹכֵל עָלָיו עוֹד אִסָּר. הַמַּנִּיחַ פֻּנְדְּיוֹן וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ, וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּאִסָּר, אֹכֵל עָלָיו עוֹד פְּלָג. הַמַּנִּיחַ אִסָּר שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אוֹכֵל עָלָיו אַחַד עָשָׂר בְּאִסָּר וְאֶחָד מִמֵּאָה בְּאִסָּר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, הַכֹּל עֲשָׂרָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּוַּדַּאי אַחַד עָשָׂר, וּבַדְּמַאי עֲשָׂרָה:
Bartenura
המניח איסר. להיות מחלל עליו פירות מעשר שני. וכבר חלל:
ואכל עליו עד חציו והלך למקום אחר. והוליך האיסר עמו, ושם הוא שוה פונדיון, ובתחלה לא היה יוצא אלא בחצי פונדיון, שהפונדיון ב׳ איסרין נמצא לפי מה שהוא יוצא עכשיו שנשאר בו איסר של חולין ולפיכך אוכל עליו עוד איסר:
אוכל עליו עוד פלג. חצי איסר, ולא אמרינן כיון שאינו שוה אלא איסר הרי אכלו כולו:
המניח איסר של מעשר שני. להיות אוכל עליו חולין שלו בקדושת מעשר, ואכל עליו עד אחד עשר באיסר, ואחד ממאה באיסר, יצא כל האיסר לחולין. פי׳ אם היה אותו איסר ממעות מעשר שני של דמאי ואכל עשרה חלקים מאחד עשר חלקים שבו, כגון שאחד עשר רמונים שוין איסר, ואכל עליו עשרה רמונים ונשאר בו עדיין חלק מאחד עשר בקדושת מעשר, יצא כולו לחולין. ואם היה האיסר ממעות מעשר שני של ודאי ואכל עליו עד שנשאר בו אחד ממאה, כגון שמאה תאנים נמכרים באיסר, ואכל עליו תשעים ותשעה, יצא כולו לחולין:
בית שמאי אומרים הכל עשרה. אחד ודאי וא׳ דמאי כשלא נשאר באיסר אלא עשיריתו יצא לחולין. כגון שהיו עשרה רמונים נמכרין באיסר, ואכל עליו תשעה יצא לחולין. ואם נשאר בו יותר, כגון שלא אכל אלא שמנה צריך לאכול כנגדו:
ובית הלל אומרים בודאי אחד עשר, ובדמאי עשרה. אם נשאר על האיסר של ודאי אחד מעשרה חייב לאכול עליו עוד [אחד], לפי שכל מה שהוא פחות משוה פרוטה אין חוששין לו, לא לענין גזל, ולא לענין נהנה מן ההקדש. ופרוטה היא אחד משמנה באיסר האטלקי נמצא עשירית האיסר הוא שמנה עשיריות של פרוטה דהיינו פרוטה פחות חומש, נמצא כשתוסיף עליו חומש דהוא רביע מלגו היינו חומשא מלבר יהיה [בין] הכל פרוטה, ולפיכך חוששים לה, ואם יהיה פחות מעשיריתו אין חוששים לו שאפילו עם תוספת החומש יהיה בו פחות משוה פרוטה. ולפיכך אמרו בודאי אחד עשר, ובדמאי עשרה, לפי שאין חייבין חומש על הדמאי, ועשיריתו הוא פחות משוה פרוטה, והלכה כב״ה:
המניח איסר – to be redeemed upon the produce of Second Tithe, and it was already redeemed.
ואכל עליו חציו והלך למקום אחר – and he carried the Issar with him, and there it is worth a Pundiyon, and at first, he would not leave other than with one-half a Pundiyon, for the Pundiyon is equivalent to two Isaarim. It would be found that according to what he currently goes out with what remains is an Issar of non-sacred produce and therefore he consumes from it another Issar.
אוכל עליו עוד פלג – one-half Issar, and we don’t say that since it is not worth other than an Issar, that he actually ate all of it.
המניח איסר של מעשר שני – in order to eat of it as his non-sacred produce in the sanctity of [Second] Tithe. And he consumes from it until eleven per Issar, and one one-hundredth of an Issar, all of his Issar became non-sacred. But if the Issar was from the Second Tithe monies of that were certainly tithed, and he consumed from that total until there remained in it one out of one-hundred, such as one hundred figs are sold for an Issar, and he consumed ninety-nine of them, all of them became non-sacred produce.
וב"ש אומרים הכל עשרה – One of them was most certainly tithed and another was doubtfully tithed, if there did not remain from that Issar other than one-tenth, it became non-sacred produce., such as the case where there were ten pomegranates that were sold for an Issar, and he consumed nine of them that became non-sacred produce, if there remained additional produce, such as if he had only consumed eight [out of ten], he must consume the corresponding amount.
וב"ה אומרים: - בודאי אחד עשר ובדמאי עשרה – if there remained of the Issar of definitely tithed produce an Issar’s worth eleven, he is obligated to consume another [one part], since all whaich is less than the equivalent of a penny, we are not concerned for him, not for the matter of theft, nor the matter of benefiting from that which is dedicated to the Temple. A Perutah/penny is one-eighth of Italian Issar – hence, one tenth of an Issar is eight tenths of a Perutah which is equal to a Perutah less twenty percent. It turns out that when one adds twenty-percent which is one-quarter from the inside which is equal to one-fifth on he outside, there will be [amongst] everything a penny/Perutah. And therefore, we are concerned for this, for if there will be less than one-tenth, we don’t worry, for even with the addition of an additional fifth there will be in it less than the equivalent value of a Perutah. And therefore, they said, that with a definitively-tithed produce, eleven, and with doubtfully-tithed produce ten, since we are not obligated [an additional] one-fifth on that which is doubtfully-tithed, and the one-tenth is less than the equivalent of a Perutah. And the Halakha is according to the School of Hillel.