Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Maaser Sheni Perek 4 Mishnah 10

מעשר שני פרק ד׳ משנה י׳


One who finds a vessel one which was written “korban:” Rabbi Judah says: if it was of clay, it is itself hullin and what is in it is a korban (holy). But if it was of metal it is itself korban and what is in it is hullin. They said to him: it is not the custom of people to put what is common into what is korban.

הַמּוֹצֵא כְלִי וְכָתוּב עָלָיו קָרְבָּן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה שֶׁל חֶרֶס, הוּא חֻלִּין וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ קָרְבָּן. וְאִם הָיָה שֶׁל מַתֶּכֶת, הוּא קָרְבָּן וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ חֻלִּין. אָמְרוּ לוֹ, אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת כּוֹנְסִין חֻלִּין לְקָרְבָּן:


הוא חולין – for it is not the manner of human beings to sanctify earthenware for keeping the Temple in repair. And for the sake of what is in it, it was written.

הוא קרבן – that is to say, that which is dedicated for a sacred purpose, the Temple.

הוליך לתוך קרבן – and it is all a sacrifice, and the Rabbis did not dispute on [the opinion of] Rabbi Yehuda but only about metal alone. But that which is earthenware, they admit that is non-holy/profane and what is inside is a sacrifice. And the Halakha is according to the Sages.

הוא חולין. שאין דרך בני אדם להקדיש חרסין לבדק הבית, ועל שם מה שבתוכו נכתב:

הוא קרבן. כלומר הקדש:

חולין לתוך קרבן. והכל קרבן. ולא אפליגו רבנן עליה דר׳ יהודה אלא בשל מתכת בלבד, דבשל חרס מודו שהוא חולין ומה שבתוכו קרבן. והלכה כחכמים: