Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Maaser Sheni Perek 3 Mishnah 9

מעשר שני פרק ג׳ משנה ט׳


Second tithe which was brought into Jerusalem and became unclean, whether it became unclean by a principal defilement or by a secondary defilement, whether it became unclean within [Jerusalem] or outside:Bet Shammai says: it must all be redeemed and be eaten within except that which became unclean by a principal defilement outside. But Bet Hillel says: it must all be redeemed and may be eaten outside except that which became unclean by a secondary defilement within.

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְנִטְמָא, בֵּין שֶׁנִּטְמָא בְאַב הַטֻּמְאָה, בֵּין שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה, בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל הַכֹּל בִּפְנִים, חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה בַּחוּץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַכֹּל יִפָּדֶה וְיֵאָכֵל בַּחוּץ, חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה בִּפְנִים:


באב הטומאה – a reptile and something that died of itself and similar things.

בולד הטומאה – this offspring/secondary cause of the defilement as it is taught in our Mishnah is not the offspring of a defilement that came in contact with the original/direct causes of Levitical uncleanness which is impure from the Torah, but the offspring/secondary cause of defilement is from the Rabbis, such as that which came in contact with utensils that were defiled by liquids.

יפדה – of Second Tithe that was defiled, we redeem it even in Jerusalem, as it is written (Deuteronomy 14:24): “[Should the distance be too great for you,] should you be unable to transport them….” And there is no שאת/transport other than food, as it is written (Genesis 43:34): “Portions were served them from his table; [but Benjamin’s portion was several times that of anyone else]…”.

ויאכל הכל בפנים – that they don’t say we saw Second Tithe that entered into Jerusalem and also went out, because there is a “voice” for [Second] Tithe that leaves, but we should not be fear that when he redeems it, lest they say, “We saw Second Tithe that was redeemed in Jerusalem,” for there is no “voice” for that which is redeemed.

חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ – for since it entered when it was impure, the partition does not absorb it.

חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים – but if it had been defiled with the offspring/secondary cause of the defilement outside [of Jerusalem] even though it was defiled with the offspring/secondary cause of the defilement according to the Rabbis, but from the Torah it is pure, he should eat it outside. And in the Jerusalem Talmud, he establishes it like the case where they brought them in on the condition that the partitions would not absorb it, but if he did not make the condition, since it came into [Jerusalem], behold it is pure according to the Torah and he can eat it inside [Jerusalem].

באב הטומאה. שרץ ונבילה וכיוצא בהן:

בולד הטומאה. האי ולד הטומאה דתנן במתניתין לאו ולד הטומאה שנגע באב הטומאה שהוא טמא מדאורייתא, אלא בולד הטומאה דרבנן, כגון שנגע בכלים שנטמאו במשקין:

יפדה. דמעשר שני שנטמא פודין אותו אפילו בירושלים, דכתיב (דברים י״ד:כ״ד) כי לא תוכל שאתו, ואין שאת אלא אכילה כדכתיב (בראשית מ״ג:ל״ד) וישא משאות מאת פניו אליהם:

ויאכל הכל בפנים. שלא יאמרו ראינו מעשר שני שנכנס לירושלים ויצא, מפני שיש קול למעשר היוצא. אבל אין לחוש כשפודים אותו שמא יאמרו ראינו מעשר שני שנפדה בירושלים, שאין קול לפדוי:

חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. שכיון שנכנס כשהוא טמא אין המחיצה קולטתו:

חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים. אבל נטמא בולד הטומאה בחוץ אע״פ שבולד הטומאה של דבריהם נטמא, ומן התורה טהור הוא, יאכל בחוץ. ובירושלמי מוקי לה כגון שהכניסו על מנת שלא יקלטוהו מחיצות, אבל אם לא התנה, הואיל ונכנס והרי הוא טהור דאורייתא יאכל בפנים: