Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Kiddushin Perek 2 Mishnah 1

קידושין פרק ב׳ משנה א׳


A man can betroth a woman by himself or by means of his agent. Similarly, a woman can become betrothed by herself or by means of her agent. A man can betroth his daughter to a man when she is a young woman, either by himself or by means of his agent. In the case of one who says to a woman: Be betrothed to me with this date, and adds: Be betrothed to me with that one, then if one of the dates is worth one peruta she is betrothed, but if not, she is not betrothed, since he mentioned betrothal in connection with each date. But if he said: Be betrothed to me with this one, and with this one, and with this one, then even if all of them together are worth one peruta she is betrothed, but if not, she is not betrothed. If he gave her dates with the intention of betrothing her with them, and she was eating them one by one as she received them, she is not betrothed unless one of them is worth one peruta.

הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בָּהּ וּבִשְׁלוּחָהּ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה, הִתְקַדְּשִׁי לִי בִתְמָרָה זוֹ, הִתְקַדְּשִׁי לִי בְזוֹ, אִם יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. בְּזוֹ וּבְזוֹ וּבְזוֹ, אִם יֵשׁ שָׁוֶה פְרוּטָה בְּכֻלָּן, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. הָיְתָה אוֹכֶלֶת רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, עַד שֶׁיְּהֵא בְאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה:


האיש מקדש בו ובשלוחו – at first by him and afterwards with his agent, for it is a greater Mitzvah by him than with his agent, for when he engages himself in the Mitzvah, he receives greater reward. And we derive [the concept] that the agent of a person is [considered] like that person (see also Mishnah Berakhot, Chapter 5, Mishnah 5) from a Biblical verse, as it is written (Exodus 12:6): “and all the assembled congregation of the Israelites shall slaughter it [at twilight],” for does the entire people of Israel slaughter the Passover [sacrifice]? But from here [we derive the concept] that the agent of a person is like that person.

האיש מקדש בת בתו כשהיא נערה – and all the more so when she is a minor. And the fact that the Mishnah took [the terminology] “a girl between the ages of twelve and twelve-and-one-half years of age” is the custom which comes to teach us that it is forbidden for a man to betroth his daughter when she is a minor until she grows [to adulthood] and says that I want [to be with] so-and-so.

ואם לאו, אינה מקודשת – for since he [i.e., the prospective husband] said, be betrothed to me, be betrothed to me, each one is [considered] betrothal on their own.

עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה – this one of them is not established other with the concluding one of them, for if he said to her, “be betrothed to me with this, with that and with the other” and she would consume one at a time, all that she has consumed would be like a loan regarding her, and when she reaches the final one, the betrothal is completed; if it has [the value of] the equivalent of a Perutah/penny, he would betroth with a loan and a Perutah, and we establish that he who betroths with a loan and a Perutah, her mind is on the Perutah and she is betrothed; but if the last [item] is not worth a Perutah, even though that what came before is worth the equivalent of a Perutah, when we arrive at the conclusion of the betrothal, it is a betrothal through a loan, and one who [tries to] betroths through a loan, [the woman] is not betrothed.

האיש מקדש בו ובשלוחו. בו תחלה ואח״כ בשלוחו, שמצוה בו יותר מבשלוחו דכי עסיק גופו במצוה מקבל שכר טפי. וילפינן שלוחו של אדם כמותו מקרא, דכתיב (שמות י״ב:ו׳) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכי כל ישראל שוחטין, אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו:

האיש מקדש את בתו כשהיא נערה. וכ״ש כשהיא קטנה. והאי דנקט נערה, אורח ארעא אשמועינן שאסור לאדם לקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה:

ואם לאו אינה מקודשת. דכיון דאמר התקדשי התקדשי, כל חד הוי קדושין באפי נפשייהו:

עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה. האי אחת מהן לא מיתוקמא אלא באחרונה שבהן, דכי אמר לה התקדשי לי בזו ובזו ובזו והיתה אוכלת אחת אחת, כל אותן שאכלה הוו מלוה גבה, וכי מטיא אחרונה שבה נגמרין הקדושין, אי אית בה שוה פרוטה הוה ליה מקדש במלוה ופרוטה, וקיי״ל המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ומקודשת. אבל אי לית באחרונה שוה פרוטה, אע״ג דאיכא בקמאי שוה פרוטה, כי מטי גמר קדושין הוה ליה מקדש במלוה, והמקדש במלוה אינה מקודשת: