Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Keilim Perek 3 Mishnah 1

כלים פרק ג׳ משנה א׳


The size of a hole that renders an earthen vessel clean:If the vessel was made for food, the hole must be big enough for olives [to fall through]. If it was used for liquids it suffices for the hole to be big enough for liquids [to go through it]. And if it was used for both, we apply the greater stringency, that olives must be able to fall through.

שִׁעוּר כְּלִי חֶרֶס לִטַּהֵר, הֶעָשׂוּי לְאֳכָלִין, שִׁעוּרוֹ בְזֵיתִים. הֶעָשׂוּי לְמַשְׁקִין, שִׁעוּרוֹ בְמַשְׁקִין. הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ, מַטִּילִין אוֹתוֹ לְחֻמְרוֹ בְזֵיתִים:


שיעור כלי חרס ליטהר (the measure – of the perforation/hole in an earthenware vessel to render it clean) – that it further not be susceptible to receive defilement. And if it was impure, it was purified as if it was broken entirely, that further it is not appropriate/fit for its matter and its inside is not considered. Even if it was an arched, pouched vessel/jug for dried figs and/or nuts and it was perforated when removing olives, it is pure, all the while that he did not go back and designate it afterwards to receive in it pomegranates and things like them. But if he went back and designated it to receive in it pomegranates, it is impure until a perforation is made when removing a pomegranate, and from when it was perforated while removing a pomegranate, it no longer becomes susceptible to receiving [ritual] impurity.

שיעורו במשקין – the hole/perforation that when they place the vessel over the liquids, the liquids enter through that hole into the vessel, and it is a larger hole from that which releases liquids.

לכך ולכך – such as a pot that they cook meat in, even though they don’t place in it food without liquid, for the liquid is not recognized for it was perforated for the entrance of liquid, even so, we follow the stringent position, that it is not [ritually] pure until it will be perforated for the removal of olives.

שיעור כלי חרס ליטהר. דתו לא מקבל טומאה, ואם היה טמא טהור כאילו נשבר כולו, דתו לא חזי למילתיה ולא חשוב תוך דידיה. אפילו היתה חבית זו מיוחדת לגרוגרות ולאגוזים, וניקבה במוציא זית, טהורה, כל זמן שלא חזר ויחדה אח״כ לקבל בה רמונים וכיוצא בהן, אבל חזר ויחדה לקבל בה רמונים, טמאה עד שתנקב במוציא רמון, ומשניקבה במוציא רמון שוב אינה מקבלת טומאה:

שיעורו במשקין. בנקב שכשמשימין הכלי על גבי משקין נכנסין המשקין דרך אותו נקב לתוך הכלי, והוא נקב גדול ממוציא משקה:

לכך ולכך. כגון קדרה שמבשלים בה בשר. אע״פ שאין מניחין בה אוכל בלא משקה, ולמשקה לא חזיא שהרי ניקבה בכונס משקה, אפילו הכי אזלינן בה לחומרא, ואינה טהורה עד שתנקב במוציא זיתים: