Mishnayos Keilim Perek 26 Mishnah 5
Change text layout:
כלים פרק כ"ו משנה ה׳
The following hides are susceptible to midras uncleanness: A hide which he intended to use as a rug, A hide used as an apron, A hide used as the lower covering of a bed, A hide used by a donkey-driver, A hide used by a flax-worker, A hide used by a porter, A hide used by a doctor, A hide used for a crib, A hide put over a child's chest, A hide for a cushion. A hide for a covering. All these are susceptible to midras uncleanness. A hide for wrapping up combed wool and a hide worn by a wool-comber: Rabbi Eliezer says it is susceptible to midras, But the sages say that it is susceptible to corpse uncleanness only.
אֵלּוּ עוֹרוֹת טְמֵאִין מִדְרָס, עוֹר שֶׁחִשַּׁב עָלָיו לְשָׁטִיחַ, עוֹר סְקֹרְטְיָא, עוֹר קָטָבֹלְיָא, עוֹר הַחַמָּר, עוֹר הַכַּתָּן, עוֹר הַכַּתָּף, עוֹר הָרוֹפֵא, עוֹר הָעֲרִיסָה, עוֹר הַלֵּב שֶׁל קָטָן, עוֹר הַכַּר, עוֹר הַכֶּסֶת, מִדְרָס. עוֹר הַסָּרוֹק, עוֹר הַסּוֹרֵק, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִדְרָס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, טְמֵא מֵת:
Bartenura
לשטיח. לשטוח על גבי קרקע ולישב עליו:
סקורטיא. עור שלובשים העבדנים בשעת מלאכתן:
קטבליא. עור שמציעין על גבי המטה ושוכבים עליו:
עור החמר. גרסינן. ולא גרסינן עור החמור. כלומר עור שמשים החמר על בגדיו כשמחמר אחר בהמתו:
עור הכתן. עור שנותנים לפניהם אומני פשתן כדי שלא ידבק הנעורת של פשתן בבגדיהם:
עור הכתף. שמשים הכתף בכתפו שלא יזיק לו המשאוי שעל כתפו:
עור הרופא. רופא החבורות נותן לפניו עור שלא יטנפו בגדיו בדם הפצעים:
עור העריסה. שמשימים על עריסה של קטן:
עור הלב של קטן. רגילים היו לחגור עור על מתני הקטן כנגד לבו, שלא יכנו החתול על לבו וימות:
עור הכר והכסת. של מטה:
עור הסרוק. עור שחוגרים אומני המסרקות על מתניהן:
עור הסורק. אומנים הסורקים פשתן:
ר׳ אליעזר אומר מדרס. וכל שכן טמא מת. דהא תנן בפרק בא סימן [נדה דף מ״ט] כל הטמא מדרס מיטמא טמא מת:
וחכמים אומרים טמא מת. ולא מדרס, שאין עשויין לישב עליהן. והלכה כחכמים:
לשטיח (for a rug) – to stretch/spread on the ground and to sit upon it.
סקורטיא (leather coat, leather apron, table cover) – leather that the tanners wear at the time of their work.
קטבליא (hide spread over the bed-frame – see Tractate Kelim, Chapter 16, Mishnah 4) – leather that they spread over the bed and lie upon it.
עור החמר (hide of an ass driver) – this is our reading But we don’t have the reading of עור החמור/the hide of the ass. That is to say, the leather that the ass-driver places on his clothes when he loads up his ass.
עור הכתן (leather of the flax beater) – the leather that the flax artisans place before them in order that the hatchelled flax doesn’t stick to their clothing.
עור הכתף (the leather of the porter/carrier) – the porter places on his shoulder in order that the load/burden that is on his shoulder not damage him.
עור הרופא – the doctor of the societies places before him leather so that his clothing will not be soiled with the blood of the wounds.
עור העריסה (hide of the crib) – that the place on the crib of a small baby.
עור הלב של קטן – it was customary to gird leather on the loins of a young child opposite his heart , so that the cat will not strike him on his heart and he will die.
עור הכר והכסת – of a bed.
עור הסרוק (leather of the dealer in hatchelled wool) – the leather that the artisans of combers gird on their loins.
עור הסורק – artisans who comb flax.
ר' אליעזר אומר מדרס – and all the more so, someone who came in contact with someone defiled by a corpse. For it taught in the Mishnah in chapter בא סימן/The Sign comes [Tractate] Niddah, (Chapter 6), Folio 49a (Mishnah 3): “Whatever is susceptible to Midras/treading uncleanness is susceptible to corpse uncleanness.”
וחכמים אומרים טמא מת – but not corpse uncleanness, or they are not made to be sat upon. And the Halakha is according to the Sages.