Mishnayos Keilim Perek 2 Mishnah 2
Change text layout:
כלים פרק ב׳ משנה ב׳
As regards the smallest earthen vessels, and the bottoms and sides [of the larger but broken vessels] that can stand unsupported: The prescribed size is a capacity to hold oil sufficient for the anointing of a little finger of a child [if their former capacity] was that of a log. If [their former capacity] was from one log to a se'ah [their present capacity] must be a quarter of a log. If it was from a se'ah to two se'ah it must be half a log. If from two se'ah to three se'ah or as much as five se'ah it must be a log, the words of Rabbi Ishmael. Rabbi Akiva says: I do not prescribe any size for the unbroken vessels, rather: as regards the smallest earthen vessels, and the bottoms and sides [of larger but broken ones] that can stand unsupported: The prescribed size is a capacity to hold enough oil to anoint the little finger of a child. [This size is prescribed for pots] that are not bigger than the small cooking-pots. For small cooking-pots and for those between these and the jars from Lydda the prescribed capacity is a quarter of a log. For those which have a size between that of Lydda jars and Bethlehem jars the capacity must be that of half a log. For those between Bethlehem jars and large stone jars the capacity must be that of a log. Rabbi Yohanan ben Zakkai says: [the prescribed capacity for the fragments] of large stone jars is two logs, and that for the bottoms of broken Galilean flasks and small jars is any whatsoever, but the fragments of their sides are not susceptible to impurity
הַדַּקִּין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס, וְקַרְקְרוֹתֵיהֶן, וְדָפְנוֹתֵיהֶן יוֹשְׁבִין שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִין, שִׁעוּרָן, מִכְּדֵי סִיכַת קָטָן וְעַד לֹג. מִלֹּג וְעַד סְאָה, בִּרְבִיעִית. מִסְּאָה וְעַד סָאתַיִם, בַּחֲצִי לֹג. מִסָּאתַיִם וְעַד שָׁלֹשׁ וְעַד חָמֵשׁ סְאִין, בְּלֹג, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲנִי אֵינִי נוֹתֵן בָּהֶן מִדָּה, אֶלָּא, הַדַּקִּין שֶׁבִּכְלֵי חֶרֶס, וְקַרְקְרוֹתֵיהֶן, וְדָפְנוֹתֵיהֶן יוֹשְׁבִין שֶׁלֹּא מְסֻמָּכִין, שִׁעוּרָן מִכְּדֵי סִיכַת קָטָן וְעַד קְדֵרוֹת הַדַּקּוֹת. מֵהַקְּדֵרוֹת הַדַּקּוֹת וְעַד חָבִיּוֹת לוּדִיּוֹת, בִּרְבִיעִית. מִלּוּדִיּוֹת וְעַד לַחְמִיּוֹת, בַּחֲצִי לֹג. מִלַּחְמִיּוֹת וְעַד חֲצָבִים גְּדוֹלִים, בְּלֹג. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר, חֲצָבִים גְּדוֹלִים, שִׁעוּרָן בִּשְׁנֵי לֻגִּין. הַפַּכִּים הַגְּלִילִים וְהֶחָבִיּוֹנוֹת, שִׁעוּר קַרְקְרוֹתֵיהֶן כָּל שֶׁהֵן, וְאֵין לָהֶם דְּפָנוֹת:
Bartenura
הדקין שבכלי חרס. כלי חרס הדקין וקטנים, בין שהן עצמן אינן מחזיקין אלא כדי סיכת קטן, בין שנשברו ונשארו קרקרותיהן, פירוש, כמו קרקעותיהן דהיינו שולים שכלפי הקרקע, או נשארו דפנותיהן ויכולים לבדן לישב בלא סמיכה, עדיין כלים הן. ואם מחזיקין שמן כדי סיכת קטן, כלומר כדי סיכת אצבע קטנה של קטן בן יומו, טמאין. והכי מפורש במסכת שבת, סיכת קטן, אבר קטן של קטן בן יומו:
עד לוג. שיעור זה של סיכת קטן, לשברי כלי שלא היה מתחלתו אלא לוג. דאם היה תחלתו יותר מלוג, בעינן שיעור גדול לשבריו יותר מכדי סיכת קטן:
מלוג ועד סאה. כלי שהיה מתחלתו מחזיק מלוג ויותר מלוג עד סאה, שיעור שבריו ברביעית הלוג. וליתר מסאה עד סאתים, שיעור שבריו בחצי לוג. וכן כולם:
אני איני נותן בהם מדה. לפי גודל הכלי וקטנו, אלא לפי המקומות שרגילין לעשותן ולפי צורת הכלים:
אלא הדקין שבכלי חרס וכו׳ שאין להם צורת קדירות והם קטנים ביותר, שיעור שבריהן כדי סיכת קטן. ומשהגיעו להיות כתבנית קדרות קטנות, שיעורן ברביעית:
חביות לודיות. חביות שנעשות בלוד:
לחמיות. שנעשות בבית לחם. והן גדולות מאותן שנעשות בלוד:
חצבים גדולים. כדות גדולות כל מה שאפשר:
הפכין הגלילים. שנעשים בארץ הגליל:
והחביונות. חביות קטנות. והיינו דקין שבכלי חרס:
ואין להן דפנות. דדוקא השולים טמאות אם נשאר בהן כדי סיכת קטן, אבל הדפנות טהורות. והלכה כר״ע:
הדקין שבכלי חרס – thin and small earthenware vessels, whether they themselves cannot support/hold other than only up the anointing of a small [finger of a child] or whether they were broken and their rimmed bottom remained, an explanation: like their rimmed bottoms of a vessel, that is the rim that is towards the ground, or their walls/sides which remained and alone are able to sit without supports, are still vessels. And if they hold enough oil to anoint a small thing, that is to say, the anointing of a small finger of a day-old baby, they are impure. And this is explained in the Tractate Shabbat [77b] (and also Tractate Eduyot, Chapter 4, Mishnah 6 – as explained by Tosefot Yom Tov), the anointing of a minor, one small limb of a minor of the age of one-day old.
עד לוג – this measurement of the anointing of a minor, for the shards of a vessel that had not been from its outset other than a LOG (i.e., a LOG is the equivalent of the liquid displaced by six eggs). But if there was from the outset more than a LOG, we need a larger measure for the shards, more than in order to anoint [the small limb of] a minor [who is one day-old].
מלוג ועד סאה – a vessel that would at its outset hold from a LOG and more than a LOG until a SESAH, the measure of its shards is one-quarter of a LOG. And for more than a SEAH until two SEAH, the measurement of its shards is one-half a LOG and similarly for all of them.
אני איני נותן בהם מדה – according to the largeness of the vessel or its smallness, but according to the places where it is customarily done and according to the structure/form of the utensils.
אלא הדקין שבכלי חרס וכו' – that they don’t have the form of pots and they. But when the reach to be like the form of small pots, their measure is one-quarter of a LOG.
חביות לודיות – jugs that are made in Lod/Lydda.
לחמיות – [jugs] that are made in Bethlehem. But they are larger than the ones that are made in Lod/Lydda.
חצבים גדולים (stone pitchers/earthen jugs) – large pitchers all that is possible.
הפכים הגלילים (flasks/jars with a narrow neck) – that are made in the land of the Galilee.
והחביונות (small vessel, flask with flat sides) – small jugs, and these are thin ones of earthenware vessels.
ואין להן דפנות – that specifically their rims are impure if there remains in them the amount of oil to anoint the small finger of a child, but their sides are pure And the Halakha is according to Rabbi Akiva.