Mishnayos Gittin Perek 2 Mishnah 4
Change text layout:
גיטין פרק ב׳ משנה ד׳
One may not write a bill of divorce on anything that is attached to the ground. If one wrote it on something that was attached to the ground, and afterward he detached it, signed it, and gave it to her, then it is valid. Rabbi Yehuda deems a bill of divorce invalid unless its writing and its signing were performed when it was already detached. Rabbi Yehuda ben Beteira says: One may not write a bill of divorce on erased paper or on unfinished leather [diftera], because writing on these surfaces can be forged. And the Rabbis deem valid a bill of divorce that was written on either of these items.
אֵין כּוֹתְבִין בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. כְּתָבוֹ בִמְחֻבָּר, תְּלָשׁוֹ וַחֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ, כָּשֵׁר. רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל, עַד שֶׁתְּהֵא כְתִיבָתוֹ וַחֲתִימָתוֹ בְּתָלוּשׁ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל הַנְּיָר הַמָּחוּק וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִזְדַּיֵּף. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין:
Bartenura
אין כותבין במחובר. מפני שמחוסר קציצה:
כתבו על המחובר וכו׳ הכי קאמר, כתב במחובר הטופס, שהוא כל הגט כולו חוץ ממקום האיש ומקום האשה והזמן:
ותלשו וחתמו. כלומר שכתב התורף שהוא מקום האיש והאשה והזמן אחר שתלשו:
כשר. דכיון שנכתב התורף בתלוש. אע״פ שהטופס נכתב במחובר, כשר:
על הנייר המחוק. שיכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכתוב עליו מה שירצה ולא מנכרא מלתא, שהרי עדים נמי על המחק הם חתומים:
ודפתרא. אין המחק שלו ניכר. דיפתרא, דמליח וקמיח ולא עפיץ:
וחכמים מכשירין. בגיטין בלבד. דסבירא להו עדי מסירה כרתי, והעדים שהגט נמסר בפניהם הם עיקר הגרושין, לא עדי חתימה. אבל בשאר שטרות דסמכינן אעדי חתימה, מודים חכמים שאין נכתבים לא על נייר מחוק ולא על דיפתרא. והלכה כחכמים:
אין כותבין במחובר – because it is missing “cutting.”
כתבו על המחובר וכו' – This is how it should be said: If he wrote [the Jewish bill of the divorce] the blank form of the document [of the Jewish bill of divorce] on something attached, which is the entire Jewish bill of divorce except for the place of the man and the place of the woman and the time (i.e., date).
תלשו וחתמו – that is to say, that he [the scribe] wrote that part of the document that makes it binding, which is the place of the man and the place of the woman and the time (i.e., date).
כשר – For since the part of the document that makes it binding was written on [something] detached, even though the blank form of the document was written while it was attached, it is valid.
על נייר המחוק – because he can go back and erase it until [the names of the witnesses] and write upon it what he wants and no one would recognize anything, for the signature of the witnesses is written over an erasure.
דיפתרא – its erasure is not recognized. דיפתרא – that is, [prepared] with salt and flour, but not prepared with gall-nut juice.
וחכמים מכשירין – [The Sages validate] only in Jewish bills of divorce alone, as they think that the witnesses who deliver the Jewish bill of divorce [to the woman] make it [the divorce] final. For the Jewish bill of divorce that is delivered in the presence of the witnesses is the essence of the Jewish divorce, and not the witnesses who signed it [i.e., the Jewish bill of divorce]. But on other documents, we rely upon the witnesses who signed it [i.e., the document]. The Sages admit that it [the Jewish bill of divorce] cannot be written either on a blotted-out paper or on something prepared with gall-nut juice. And the Halakha is according the Sages.