Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Eruvin Perek 4 Mishnah 11

עירובין פרק ד׳ משנה י"א


One who intentionally, not for the purpose of performing a mitzva, went out beyond his Shabbat limit, even if only one cubit, may not reenter. Rabbi Eliezer says: If he went out two cubits he may reenter; however, if he went out three cubits he may not reenter. With regard to one for whom it grew dark while he was traveling outside the Shabbat limit of the town where he was heading,even if he was only one cubit outside the limit he may not enter the town. Rabbi Shimon says: Even if he was fifteen cubits beyond the limit he may enter the town, because the surveyors do not precisely demarcate the measures; rather, they mark the Shabbat limit within the two thousand cubits, due to those who err.

מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שְׁתַּיִם, יִכָּנֵס, שָׁלֹשׁ, לֹא יִכָּנֵס. מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, יִכָּנֵס, שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצִּין אֶת הַמִּדּוֹת, מִפְּנֵי הַטּוֹעִין:


אפילו אמה אחת לא יכנס – and he doesn’t have anything other than four cubits from here and four cubits from there, and even though his four cubits is enclosed within the [Sabbath] limits of the city, we do not say that since he arrived, he arrived, for he holds that the enclosure of Sabbath limits isn’t anything.

שתים יכנס – Rabbi Eliezer, according to his reasoning who said, that he is in their middle, for at the end of the two-thousand [cubits], he has four cubits – two from this side within the [Sabbath] limit and two from that side at the end of the [Sabbath] limit; therefore, if he would stand in the second cubit, he could enter for the enclosure/absorption of [Sabbath] limits matters, but the Halakha is not according to Rabbi Eliezer.

מי שהחשיך – that he was coming from the path and it became dark for him outside the [Sabbath] limits.

לא יכנס – because he did not acquire a Sabbath resting place in his place because he did not reveal his intention that he wanted to acquire a Sabbath resting place in his place. But in the city, he did not acquire a Sabbath resting place because between him and the city there is more than two-thousand cubits, therefore, he has nothing other than four cubits according to the law of “he who went outside the Sabbath limits.”

עד ט"ו אמה – not exactly, for the same law applies a little bit less or a little bit more. But there are those who interpret fifteen [cubits] exactly, and I don’t know how to reconcile this well.

המשוחות – those who measure the [Sabbath] limits (i.e., the surveyors) for the cities and make a sign at the end of the [Sabbath] limit, they do not measure to make the sign of two-thousand exactly but mark within the limits in order to allow for mistakes (see Talmud Eruvin 52b) who do not recognize the sign and sometimes they go out further than it, and they are not paying attention to it; because of this, it is was customary always to contract within the two-thousand, so that it would be that these fifteen cubits are within the [Sabbath] limits and since this individual was the victim of an accident, we permit him to enter and we are not stringent with him, for just as we are stringent with someone who left outside of the [Sabbath] limits and there, he had to be careful to pay attention that he should not leave, but the Halakha is not according to Rabbi Shimon.

אפילו אמה אחת לא יכנס. ואין לו אלא ד׳ אמות מכאן וד׳ אמות מכאן. ואע״פ שמובלעות אלו ארבע אמות בתוך תחום העיר, לא אמרינן כיון דעל על, דסבירא ליה הבלעת תחומים לאו מלתא היא:

שתים יכנס. ר׳ אליעזר לטעמיה, דאמר והוא באמצען שבסוף האלפים יש לו ארבע אמות שתים מצד זה בתוך התחום ושתים מצד זה לסוף התחום, הילכך אם הוא עומד באמה השניה יכנס דהבלעת תחומין מלתא היא. ואין הלכה כר״א:

מי שהחשיך. שהיה בא מן הדרך וחשכה לו חוץ לתחום:

לא יכנס. דבמקומו לא קנה שביתה שהרי גילה דעתו שאינו רוצה לקנות שביתה במקומו, ובעיר לא קנה שביתה שיש בינו ובין העיר יותר מאלפים אמה, הילכך אין לו אלא ארבע אמות כדין מי שיצא מחוץ לתחום:

עד ט״ו אמה. לאו דוקא דהוא הדין פחות או יותר מעט. ואית דמפרשי ט״ו דוקא, ולא ידעתי לישבו יפה:

המשוחות. מודדי התחומים לעיירות ועושין סימן לסוף התחום. אין ממצין את המדות לעשות הסימן בסוף אלפים ממש אלא כונסין אותן לתוך אלפים:

מפני הטועין. שאין מכירין הסימן ופעמים שיוצאים להלן ממנו וחוזרין ולאו אדעתייהו, ומשום הכי רגילין תמיד לכנוס בתוך אלפים, ונמצא שאלו ט״ו אמות בתוך התחום הן, וכיון שהיה זה אנוס שרינן ליה ליכנס, ולא מחמירין ליה כי היכי דמחמירינן למי שיצא חוץ לתחום, דהתם הוה ליה ליזהר ולתת בדעתו שלא יצא. ואין הלכה כר״ש: