Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo
Perek 6

Mishnayos Eduyos Perek 6 Mishnah 3

עדיות פרק ו׳ משנה ג׳

3

1) An olive’s quantity of flesh severed from a limb of a living man: 1) Rabbi Eliezer pronounces impure and Rabbi Joshua and Rabbi Nehunia pronounce pure. a) A barley-grain’s quantity of bone severed from a limb of a living man, b) Rabbi Nehunia pronounces impure and Rabbi Eliezer and Rabbi Joshua pronounce pure. 2) They said to Rabbi Eliezer: what reason have you found for pronouncing impure an olive’s quantity of flesh severed from a limb of a living man? 1) He said to them: we find that a limb from a living man is like an entire corpse; just as in the case of a corpse, an olive’s quantity of flesh severed from it is impure, so also in the case of a limb from a living man an olive’s quantity of flesh severed from it must be impure. 2) They said to him: No! When you pronounce impure an olive’s quantity of flesh severed from a corpse, it is because you have pronounced impure a barley-grain’s quantity of bone severed from it. But how can you also pronounce impure an olive’s quantity of flesh severed from a limb of a living man, seeing that you have pronounced pure a barley-grain’s quantity of bone severed from it? 3) They said to Rabbi Nehunia: what reason have you found for pronouncing impure a barley-grain’s quantity of bone severed from a limb of a living man? 1) He said to them: we find that a limb from a living man is like an entire corpse; just as in the case of a corpse, a barley-grain’s quantity of bone severed from it is impure, so also in the case of a limb from a living man, a barley-grain’s quantity of bone severed from it must be impure. 2) They said to him: No! When you pronounce impure a barley-grain’s quantity of bone severed from a corpse, it is because you have pronounced impure an olive’s quantity of flesh severed from it. But how can you also pronounce impure a barley-grain’s quantity of bone severed from a limb of a living man, seeing that you have pronounced pure an olive’s quantity of flesh severed from it? 1) They said to Rabbi Eliezer: what reason have you found for dividing your standards? Either pronounce them both impure, or pronounce them both pure! 1) He said to them: greater is the impurity of flesh than the impurity of bones, for the defilement of flesh applies both to (animal) carcasses and to creeping things, but it is not so in the case of bones. Another answer: a limb which has on it the proper quantity of flesh causes impurity by touching and by carrying and by being under the same roof-space (ohel); if the flesh is diminished it is still impure, while if the bone is diminished it is pure. They said to Rabbi Nehunia: what reason have you found for dividing your standards? Either pronounce them both impure, or pronounce them both pure! He said to them: greater is the impurity of bones than the impurity of flesh, for flesh severed from a living man is pure, whereas a limb severed from him, while in its natural condition, is impure. Another answer: an olive’s quantity of flesh (from a corpse) causes impurity by touching and by carrying and by being under the same roof-space (ohel); and a majority of a corpse’s bones causes impurity by touching and by carrying and by being under the same roof-space (ohel); if the flesh is diminished it is pure, but if a majority of the bones is diminished, although it does not cause impurity by being under the same roof-space, it yet causes defilement by touching and by carrying.Another answer: any flesh of a corpse less than an olive’s quantity is pure, but bones forming the greater portion of the body’ build or the greater portion of the number of the corpse’s bones, even though they do not fill a quarter-kav are yet impure. They said to Rabbi Joshua: what reason have you found for pronouncing them both pure? He said to them: No! When you pronounce impure in the case of a corpse, it is because the rules of “majority”, “quarter-kav”, and “decayed matter” apply to it. But how can you say the same of a living man, seeing that the rules of “majority”, “quarter-kav”, and “decayed matter” do not apply to him?

כַּזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבָר מִן הַחַי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי נְחוּנְיָא מְטַהֲרִים. עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבָר מִן הַחַי, רַבִּי נְחוּנְיָא מְטַמֵּא, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֲרִין. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מָה רָאִיתָ לְטַמֵּא כַזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבָר מִן הַחַי. אָמַר לָהֶם, מָצִינוּ אֵבֶר מִן הַחַי כְּמֵת שָׁלֵם. מַה הַמֵּת, כַּזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָמֵא, אַף אֵבֶר מִן הַחַי, כַּזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה טָמֵא. אָמְרוּ לוֹ, לֹא, אִם טִמֵּאתָ כַזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַמֵּת, שֶׁכֵּן טִמֵּאתָ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, תְּטַמֵּא כַזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבָר מִן הַחַי, שֶׁכֵּן טִהַרְתָּ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ הֵימֶנּוּ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי נְחוּנְיָא, מָה רָאִיתָ לְטַמֵּא עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבָר מִן הַחַי. אָמַר לָהֶם, מָצִינוּ אֵבֶר מִן הַחַי כְּמֵת שָׁלֵם. מַה הַמֵּת, עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָמֵא, אַף אֵבֶר מִן הַחַי, עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה טָמֵא. אָמְרוּ לוֹ, לֹא, אִם טִמֵּאתָ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִן הַמֵּת, שֶׁכֵּן טִמֵּאתָ כַזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, תְּטַמֵּא עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבָר מִן הַחַי, שֶׁכֵּן טִהַרְתָּ כַזַּיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מָה רָאִיתָ לַחֲלֹק מִדּוֹתֶיךָ, אוֹ טַמֵּא בִשְׁנֵיהֶם אוֹ טַהֵר בִּשְׁנֵיהֶם. אָמַר לָהֶם, מְרֻבָּה טֻמְאַת הַבָּשָׂר מִטֻּמְאַת הָעֲצָמוֹת, שֶׁהַבָּשָׂר נוֹהֵג בַּנְּבֵלוֹת וּבַשְּׁרָצִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעֲצָמוֹת. דָּבָר אַחֵר, אֵבֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל. חָסֵר הַבָּשָׂר, טָמֵא. חָסֵר הָעֶצֶם, טָהוֹר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי נְחוּנְיָא, מָה רָאִיתָ לַחֲלֹק מִדּוֹתֶיךָ, אוֹ טַמֵּא בִשְׁנֵיהֶם אוֹ טַהֵר בִּשְׁנֵיהֶם. אָמַר לָהֶם, מְרֻבָּה טֻמְאַת הָעֲצָמוֹת מִטֻּמְאַת הַבָּשָׂר, שֶּׁהַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי טָהוֹר, וְאֵבָר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, וְהוּא כִבְרִיָּתוֹ, טָמֵא. דָּבָר אַחֵר, כַּזַּיִת בָּשָׂר מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל, וְרֹב עֲצָמוֹת מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל. חָסֵר הַבָּשָׂר, טָהוֹר. חָסֵר רֹב עֲצָמוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁטָּהוֹר מִלְּטַמֵּא בְאֹהֶל, מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא. דָּבָר אַחֵר, כָּל בְּשַׂר הַמֵּת, שֶׁהוּא פָחוֹת מִכַּזַּיִת, טָהוֹר. רֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם רֹבַע, טְמֵאִין. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מָה רָאִיתָ לְטַהֵר בִּשְׁנֵיהֶם. אָמַר לָהֶם, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בַּמֵּת, שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רֹב וְרֹבַע וְרָקָב, תֹּאמְרוּ בַחַי שֶׁאֵין בּוֹ רֹב וְרֹבַע וְרָקָב:

ג׳
Bartenura

כזית בשר הפורש מאבר מן החי – a limb that separates from a living person, it’s law is that it defiles all the while it is a complete limb while in contact and while being carried and in the tent of the dead person himself, as it is written (Numbers 19:16): “[And in the open, anyone who touches a person] who was killed, or who died naturally...,” the limb that had been severed by the sword from the living, it is like the dead. And the flesh that separates from the living does not defile until it becomes a complete limb and when an olive’s bulk of flesh separates from the limb of a living person, Rabbi Eliezer defiles as it explains the reason further on.

עצם כשעורה – from the dead defiles through contact and through carrying but it does not defile in the tent, as it is written (Numbers 19:18): ‘”or on him who touched the bones [or the person who was killed or died naturally or the grave],” and it is a traditional interpretation of a written law that it defiles with a barley seed in bulk, and when it separates from a living limb, Rabbi Nehuniah defiles it, etc.

מצינו אבר מן החי כמת עצמו – that we derive it from the Biblical verse (Numbers 19:16): “who was killed or died naturally.”

אם טמאת כזית בשר הפורש מן המת – that is to say, it is a law that an olive’s bulk of flesh that separates from the dead person will be defiled, just as it has another stringency that the bone is like a barley-seed in bulk that separates from it is also impure.

אבל נטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי – in astonishment, for there isn’t in this that stringency.

שכן טהרת עצם כשעורה הפורש ממנו – for it is taught in the Mishnah above that a bone which is a barley-seed in bulk that separates from a living limb, Rabbi Eliezer and RabbiYehoshua declare if pure, but from its own words, they made an objection/refutation what did we find that he brought and similarly to Rabbi Nehunia..”

שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים וכו' – as it is written (Leviticus 11:36): “[However, a spring or cistern in which water is collected shall be pure,] but whoever touches such a carcass in it shall be impure.” Such a carcass, and not the bones, and not the horns and not the cloven hoofs. So we see that the bones do not defile because of a carrion (that dies of itself).

אבר שיש עליו בשר כראוי – a limb does not defile other than if it has flesh and sinews and bones, as it is written (Numbers 19:16)” “or human bone,” just as a person who has flesh and sinews and bones, also all that have flesh and sinews and bones, and if it is missing from the flesh that was upon it and there remains upon it flesh as appropriate that will produce new flesh on a healing wound if it is attached to a living person, it defiles because of the limb, and that is - as we have said that if is missing the flesh, it is impure, but if it is missing a little bit from the bone in the limb, it does not defile because of the limb and that is as we have said, missing the bone, it is pure. That is to say, pure because of the limb, but it is impure because of the flesh and if so, we found that the defilement of the flesh is greater than the defilement from the bone.

והוא כברייתו – flesh and sinews and bones.

כזית בשר מטמא במגע ובמשא ובאהל – they said according to the beginning of the creation of man is as an olive’s bulk. Therefore the measure of his defilement is an olive’s bulk.

ורוב עצמות – the majority of the number of the bones of a human being, since the number of the bones of a human is two-hundred and forty-eight. It is found that the majority is one-hundred and twenty-five.

חסר הבשר – from the measurement of an olive’s bulk

טהור – completely from being defiled not through contact and not through carrying nor in a tent.

חסר רוב עצמות מטמא במגע ובמשא – for a bone like a barley-seed in bulk defiles through contact and through carrying, but does not defile in the tent. So we see that the defilement of bones is greater than defilement by flesh, for if it were the bones that were missing from their measurement, still defilement would remain in them, but flesh that is missing from its measure is completely pure.

רוב בנינו – such as two lower legs and one thigh and all of the skeleton of a person are two lower legs and the thighs and the ribs and the backbone.

אע"פ שאין בהן רובע – for one-quarter kab of ones of a dead person defile in the tent. Even though they don’t have the majority of the bones [of a human being] or the majority of the skeleton, they defile even though they lack the one-quarter [kab]. But flesh which is less than the equivalent of an olive’s bulk, you have nothing in it that will bring to him the defilement.

אם אמרתם במת שיש בו רוב ורובע ורקב – it is the law that the equivalent of an olive’s bulk of flesh and a barley-side’s bulk of a bone that separates from the dead will be impure, for there are stringencies regarding the dead of a majority and one-quarter [kab] and a mass of earth from a grave containing parts of a decayed human body.

תאמרו בחי שאין בו – these stringencies which is not the law that there would be neither the equivalent of an olive’s bulk of flesh nor a barley-seed’s equivalent of a bone that separate from the limb of a living person, they are [not] impure, but rather pure. And the Halakha is according to Rabbi Yehoshua.

ורקב – the body of a dead whose moistness had ceased, and had become like dirt, this is רקב/decay of the body that defiles a spoon-filled of dust/tarvad-full of dust [from parts of a decayed human body] and its measurement is the handful of an intermediate-size individual. But a handful of a decayed human body does not defile other than from a dead person buried naked in an alabaster coffin which is covered with a marble cover until it is definitively known that there is no mixture of a decay of clothing or of wood or other dirt. But if the dead is buried in his clothing or in a wooden coffin or in the dust, there is no decay, and similarly, a dead person that is buried missing a limb, there is no decay.

כזית בשר הפורש מאבר מן החי. אבר שפירש מן האדם החי, דינו שהוא מטמא כל זמן שהוא אבר שלם, במגע ובמשא ובאוהל כמת עצמו, דכתיב (במדבר י״ט) בחלל חרב או במת, אבר שהבדילתו החרב מן החי הרי הוא כמת. והבשר הפורש מן החי אינו מטמא עד שיהיה אבר שלם. וכשפירש כזית בשר מאבר מן החי, ר׳ אליעזר מטמא כדמפרש טעמא ואזיל:

עצם כשעורה מן המת, מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באוהל, דכתיב (שם) ועל הנוגע בעצם, והלכה למשה מסיני שהוא מטמא בכשעורה. וכשפירש מאבר מן החי ר׳ נחוניא מטמא וכו׳:

מצינו אבר מן החי כמת שלם. כדילפינן מקרא בחלל חרב או במת:

אם טימאת כזית בשר הפורש מן המת. כלומר דין הוא שכזית בשר הפורש מן המת יהא טמא, שכן יש בו חומרא אחרת, שעצם כשעורה הפורש ממנו נמי טמא:

אבל נטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי. בתמיה. שהרי אין בו זאת החומרא:

שכן טיהרת עצם כשעורה הפורש ממנו. דהא תנן לעיל עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע מטהרין. ומדברי עצמו עשו פרכא למה מצינו שהביא, וכן לרבי נחוניא:

שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים וכו׳ דכתיב (ויקרא י״א) והנוגע בנבלתם, בנבלתם ולא בעצמות ולא בקרנים ולא בטלפים, אלמא אין העצמות מטמאים משום נבילה:

אבר שיש עליו בשר כראוי. אבר אינו מטמא אלא אם כן יש בו בשר וגידים ועצמות, דכתיב (במדבר י״ט) או בעצם אדם, מה אדם שיש בו בשר וגידים ועצמות, אף כל שיש בו בשר וגידים ועצמות. ואם חסר מן הבשר שהיה עליו ונשאר בו בשר כראוי שיעלה ארוכה ויבריא אם היה מחובר באדם חי, מטמא משום אבר. והיינו דקאמר חסר הבשר טמא. אבל אם נחסר כל שהוא מן העצם שבאבר, שוב אינו מטמא משום אבר. והיינו דקאמר חסר העצם טהור, כלומר טהור משום אבר אבל טמא משום בשר, ואם כן מצינו שמרובה טומאת בשר מטומאת עצם:

והוא כברייתו. בשר וגידים ועצמות:

כזית בשר מטמא במגע ובמשא ובאוהל. אמרו לפי שתחלת ברייתו של אדם כזית, לפיכך שיעור טומאתו בכזית:

ורוב עצמות. רוב מנין עצמותיו של אדם, שמנין עצמותיו של אדם רמ״ח, נמצא הרוב מאה ועשרים וחמשה:

חסר הבשר. משיעור של כזית:

טהור. גמור מלטמא, לא במגע ולא במשא ולא באוהל:

חסר רוב עצמות מטמא במגע ובמשא. דעצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באוהל, אלמא מרובה טומאת עצמות מטומאת בשר, דאילו עצמות כשנחסרו משיעורן עדיין נשאר בהן טומאה, ובשר כשנחסר משיעורו טהור גמור:

רוב בנינו. כגון שתי שוקים וירך אחד. וכל בנינו של אדם הן שתי שוקים והירכים והצלעות והשדרה:

אע״פ שאין בהן רובע. דרובע קב עצמות של מת מטמאים באוהל אע״פ שאין בהם רוב מנין ולא רוב בנין. וכן רוב מנין או רוב בנין מטמאים אע״פ שאין בהן רובע. אבל בשר כשהוא פחות מכזית אין לך בו דבר שיביא לו את הטומאה:

אם אמרתם במת שיש בו רוב ורובע ורקב. דין הוא שכזית בשר ועצם כשעורה הפורשים מן המת שיהיו טמאים, שכן יש במת חומרות של רוב ורובע ורקב:

תאמרו בחי שאין בו חומרות הללו, שאינו דין שיהיו לא כזית בשר ולא עצם כשעורה הפורשים מאבר מן החי טמאים אלא טהורים. והלכה כר׳ יהושע:

ורקב. גופו של מת כשכלה לחותו ונעשה כמין עפר, זהו רקב שמטמא כמלוא תרוד. ושיעורו מלא חפנים של אדם בינוני. ואין מלא תרוד רקב מטמא אלא מן המת שנקבר ערום בארון של שיש ומכוסה בכסוי של שיש, עד שנודע בודאי שאין בו תערובת רקבון של בגד או של עץ או עפר אחר. אבל מת שנקבר בכסותו או בארון של עץ או בעפר, אין לו רקב. וכן מת שנקבר חסר אבר אין לו רקב: