Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Eduyos Perek 5 Mishnah 2

עדיות פרק ה׳ משנה ב׳


Rabbi Yose says: there are six instances of lenient rulings by Beth Shammai and stringent rulings by Beth Hillel.A fowl may be put on a table [together] with cheese but may not be eaten [with it], according to the opinion of Beth Shammai. But Beth Hillel says: it may neither be put on [the table together with it] nor eaten [with it]. Olives may be given as terumah for oil and grapes for wine, according to the opinion of Beth Shammai. But Beth Hillel says: they may not be given. One who sows seed [within] four cubits of a vineyard: Beth Shammai says: he has caused one row [of vines] to be prohibited. But Beth Hillel says: he has caused two rows to be prohibited. Flour paste [flour that had been mixed with boiling water]: Beth Shammai exempts [from the law of hallah]; But Beth Hillel pronounces it liable. One may immerse oneself in a rain-torrent, according to the opinion of Beth Shammai; But Beth Hillel say: one may not immerse oneself [therein]. One who became a proselyte on the eve of Passover: Beth Shammai says: he may immerse himself and eat his Passover sacrifice in the evening. But Beth Hillel says: one who separates himself from uncircumcision is as one who separates himself from the grave.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שִׁשָּׁה דְבָרִים מִקֻּלֵי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחֻמְרֵי בֵית הִלֵּל. הָעוֹף עוֹלֶה עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵינוֹ עוֹלֶה וְאֵינוֹ נֶאֱכָל. תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל שֶׁמֶן, וַעֲנָבִים עַל יַיִן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין תּוֹרְמִין. הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, קִדֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. הַמְּעִיסָה, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין, וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּבִין. מַטְבִּילִין בְּחַרְדָּלִית, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמָּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֵין מַטְבִּילִין. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר עַרְבֵי פְסָחִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה, כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקָּבֶר:


העוף עולה עם הגבינה – (see Tractate Hullin, Chapter 8, Mishnah 1 for parallel) as its prohibition is not other than from the words of the Scribes.

לא עולה – it was a decree lest the cheese served up [on the table] with the meat of cattle in a boiling tightly-covered pot, which is prohibited from the Torah for it is cooking.

ובה"א אין תורמין (see Tractate Terumot, Chapter 1, Mishnah 4) - whomever has [olive] oil that he is obligated to separate from it the priest’s due and olives that is obligated to separate from it priest’s due, he is not allowed to separate the priestly gift from the olives according to the measure that he has to separate the priest’s gift from the olives and from the oil, and to exempt the oil through the priest’s gifts of the olives, for it is written (Numbers 18:27): “as with new grain from the threshing floor [or the flow from the vat],” from that which is completed on that which is completed, and not from what is not completed on that which is completed.

הזורע ארבע אמות בכרם (see Tractate Kilayim, Chapter 4, Mishnah 5) – which is the measure that a person must distance the seed from the vineyard, and the individual who sows within this measure has caused the condemnation of one row of the vineyard, as it is written (Deuteronomy 22:9): “else the crop – from the seed you have sown – and the yield of the vineyard may not be used,” but te School of Shammai holds that one row is called a vineyard. And the School of Hillel holds that something is not called a vineyard if it is less than two rows, and when the All-Merciful states that the yield of a vineyard has been condemned, two rows of the vineyard are spoken of.

המעסה (this section of the Mishnah is taught in Tractate Hallah, Chapter 1, Mishnah 6) -flour upon which boiling water is poured and it boils and thickens there. The School of Shammai exempts it from Hallah and the School of Hillel obligates [separating from it] Hallah. And the legal decision regarding this we have written at the beginning of [Tractate] Hallah (i.e., if it is baked in an oven, Hallah is required to be taken; but, if any deep or covered pan and/or in pan or anything where the flame passes underneath it, is exempt from Hallah being taken).

חרדלית (this section of the Mishnah is also taught in Tractate Mikvaot, Chapter 5, Mishnah 6) – like HARD’LIT a stream of water that comes from the bucket of the mountain, that is to say, from the height of the mountain, and even if from their beginning until their end there is nothing other than forty Se’ah, we immerse in according to the School of Shammai. But the School of Hillel states that we don’t immerse in it until there are forty Se’ah [of water] in one place, for rain water rushing down a slope/a torrent, does not purify other than in a cavity for the reception of water.

כפורש מן הקבר (this section of the Mishnah is also taught in Tractate Pesahim, Chapter 8, Mishnah 8) – and he requires sprinkling [of the ashes of the Red Heifer] on the third and seventh days (having been in contact with the dead -as per Numbers 19:19). But the Schools of Shammai and Hillel did not disagree other than in the case of an uncircumcised heathen who circumcised on the fourteenth day [of Nisan], for the School of Hillel holds that it is a decree lest he become ritually impure in the next year and say that “last year, I did not purify from all the ritual defilement until [the fourteenth] and I immersed and I ate; now, also, I will immerse and eat, but he did not know that last year, when he was still a heathen, he could not receive ritual defilement; now that he is an Israelite, and he can receive ritual defilement. But the School of Shammai holds that we don’t make this decree, but according to everyone, an uncircumcised Israelite may immerse and each his Passover offering in the evening.

העוף עולה עם הגבינה. שאין איסורו אלא מדברי סופרים:

לא עולה. גזירה שמא יעלה גבינה עם בשר בהמה באלפס רותח, דהוא אסור מן התורה דהיינו מבשל:

ובית הלל אומרים אין תורמין. מי שיש לו שמן שחייב להפריש ממנו תרומה וזיתים שחייב להפריש מהן תרומה, אינו יכול לתרום מן הזיתים כפי השיעור שיש לו לתרום מן הזיתים ומן השמן ולפטור השמן בתרומת הזיתים, דכתיב (במדבר י״ח) כדגן מן הגורן, מן הגמור על הגמור ולא ממה שאינו גמור על הגמור:

הזורע ארבע אמות בכרם. שהוא השיעור שצריך אדם להרחיק הזרע מן הכרם, והזורע בתוך שיעור זה קידש שורה אחת של כרם, כדכתיב (דברים כ״ב) פן תקדש המלאה וגו׳ ותבואת הכרם. וסבירא להו לבית שמאי דשורה אחת קרויה כרם. ובית הלל סברי דאין נקרא כרם פחות משתי שורות, וכי קאמר רחמנא דתבואת הכרם קדשה, שתי שורות של כרם קאמר:

המעיסה. קמח שנתנוהו על גבי מים רותחים ומתבשל ומתעבה שם. בית שמאי פוטרים מחלה. ובית הלל מחייבים. ופסק הלכה בזה כתבנו בריש חלה:

חרדלית. כמו הר דלית. זרם מים הבא מדליו של הר, כלומר מגובה ההר. ואפילו אין מתחלתן ועד סופן אלא ארבעים סאה מטבילין בהן לבית שמאי. ובית הלל אומרים אין מטבילין עד שיהו ארבעים סאה במקום אחד, שאין חרדלית מטהרת אלא באשבורן:

כפורש מן הקבר. וצריך הזאה שלישי ושביעי. ולא נחלקו בית שמאי ובית הלל אלא בערל נכרי שמל ביום ארבעה עשר, דבית להלל סברי גזירה שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אשתקד לא טהרתי מכל טומאה עד ארבעה עשר וטבלתי ואכלתי, השתא נמי אטבול ואוכל, ולא ידע דאשתקד נכרי היה ולא מקבל טומאה עכשיו ישראל הוא ומקבל טומאה. ובית שמאי סברי לא גזרינן. אבל ערל ישראל, דברי הכל טובל ואוכל פסחו לערב: