Mishnayos Eduyos Perek 1 Mishnah 8
Change text layout:
עדיות פרק א׳ משנה ח׳
Vetches of terumah: Beth Shammai says, “They must be soaked and rubbed in purity, but can be given for food in impurity.” And Beth Hillel says: “They must be soaked in purity, but can be rubbed and given for food in impurity.” Shammai says: “They must be eaten dry.” Rabbi Akiva says: “All actions in connection with them [can be carried out] in impurity.”
כַּרְשִׁינֵי תְרוּמָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שׁוֹרִין וְשָׁפִין בְּטָהֳרָה, וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, שׁוֹרִין בְּטָהֳרָה, וְשָׁפִין וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה. שַׁמַּאי אוֹמֵר, יֵאָכְלוּ צָרִיד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בְּטֻמְאָה:
Bartenura
כרשיני תרומה. בערבי קורין לה כרסנ״א. והם מאכל לגמלים ואין בני אדם אוכלין מהם אלא מדוחק בשנות רעבון. ומפרישין מהם תרומה, הואיל ונאכלים לאדם לפרקים ע״י הדחק. ואינה קדושה כשאר תרומות:
שורין. אותן במים:
ושפין. על (בשרן) [צ״ל הבשר]: בטהרה:
בנטילת ידים, כדין כל שאר אוכלים של תרומה. שסתם ידים שניות הן ופוסלות את התרומה:
ומאכילין. לבהמה:
בטומאה. ואינו חושש אם מטמא אותן בידים בשעת שמאכילן לבהמה. אבל כל זמן שאינו מאכילן לבהמה, אסור לטמאן בידים:
שורין בטהרה. ששרייתן במים מכשירתן לקבל טומאה, ואם שורה אותן בטומאה נמצא הכשרן וטומאתן באים כאחד. וזה בלבד אוסרים בית הלל, משום היכר כדי שידעו שהן תרומה:
יאכלו צריד. לשון יובש. כמו צריד של מנחות, שהוא מקום של מנחות שלא הגיע שם שמן. אף כאן יאכלו יבשים שלא יהא עליהן משקה בשעת אכילה, כדי שלא יהיה ניכר שהוכשרו לקבל טומאה:
כל מעשיהם בטומאה. ואפילו השרייה. והלכה כבית הלל:
כרשיני תרומה – In Arabic we call it KARS’NA. And they are food for camels but humans do not eat from them other than from need/emergency in the years of famine, and we separate Terumah/priest’s due from them, since they are eaten by humans on occasion from need/emergency, but it is not holy like the rest of the priest’s due/sacred gifts.
שורין – [soak] them in water.
ושפין – on [it is necessary to say – the flesh/skin]
בטהרה – with the washing of the hands, like the law regarding the rest of foods of Priest’s due/Terumah. For mere hands are second-level of uncleanness and they defile the Terumah.
ומאכילין – to cattle
בטומאה – and one does not suspect if he defiles them with his hands at the time of his feeding them to cattle, but all the while that he is not feeding them to cattle, it is prohibited to defile them with his hands.
שורין בטהרה – soaking them in water makes them susceptible to receive defilement, and if he soaks them while in a state of defilement, it is found that he has made them susceptible and their defilement comes as one. This alone is what the School of Hillel prohibits, because of a recognition in order that they would know that they are priest’s due/Terumah.
יאכלו צריד – the language of dryness, like the dry-portion of meal-offerings, which is the place of the meal-offering where oil did not arrive there. Even here, they should be eaten dry, so that liquid would not come upon them at the time of eating, in order that they would not be recognized as susceptible to receive defilement.
כל מעשיהם בטומאה – and even the soaking. But the Halakha is according to the School of Hillel.