Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Demai Perek 7 Mishnah 2

דמאי פרק ז׳ משנה ב׳


They pour him a cup [of wine on the sabbath], he says: “What I will leave at the bottom of the cup shall be tithe, and what is nearest to it shall be the rest of the tithe. That which I made tithe shall become terumat maaser for the whole, and second tithe is at the mouth of the cup, and it is exchanged for money.

מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, אוֹמֵר, מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵּר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס, הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:


מזגו לו את הכוס – [cup of wine] on the Sabbath day.

אומר וכו' – it is not enough for him for what he stipulated from the Eve of the Sabbath (i.e., on Friday), but he needs to once again say on the Sabbath: “When I come to eat and to drink what I shall leave [at the bottom] from the cup [of wine],etc.” In the Jerusalem Talmud, an objection is raised if when he says “from now it will be heave-offering,” for everything is mixed together and it becomes מדומע /mixed with heave-offering/Terumah in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests (i.e., mixing secular with sacred things), and if when he says, “when I drink it” – it was not heave-offering, but only after that he drank it, and it was found that he was drinking eatables forbidden pending the separation of priestly gifts, and it answers that when he says, “from now and when I will drink it, it will be heave-offering,” and it is found that he didn’t drink eatables forbidden pending the separation of priestly gifts and also that it was not something mixed with heave-offering in proportions sufficient to make the whole prohibited to non-priests.

בפיו – in the mouth of the cup.

מזגו לו את הכוס. ביום השבת:

אומר וכו׳ ואין די לו במה שהתנה מערב שבת אבל צריך לחזור ולומר בשבת כשבא לאכול ולשתות מה שאני עתיד לשייר מן הכוס וכו׳. בירושלמי פריך אם באומר מעכשיו תהא תרומה הרי הכל מתערב יחד ונעשה מדומע ואם באומר לכשאשתה הא לא הוי תרומה אלא לאחר ששתה ונמצא שותה טבל, ומשני באומר מעכשיו ולכשאשתה תהא תרומה ונמצא שלא שתה טבל וגם לא היה מדומע:

בפיו. בפי הכוס: