Mishnayos Demai Perek 2 Mishnah 2
Change text layout:
דמאי פרק ב׳ משנה ב׳
One who accepts upon himself to be trustworthy (ne’eman), must tithe whatever he eats and whatever he sells and whatever he buys, and he may not be the guest of an am haaretz. Rabbi Judah says: even one who is the guest of an am haaretz can still be considered trustworthy. They said to him: He is not trustworthy in respect of himself! How can he be considered trustworthy in respect of others?
הַמְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן, מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא אוֹכֵל, וְאֶת שֶׁהוּא מוֹכֵר, וְאֶת שֶׁהוּא לוֹקֵחַ, וְאֵינוֹ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ נֶאֱמָן. אָמְרוּ לוֹ, עַל עַצְמוֹ אֵינוֹ נֶאֱמָן, כֵּיצַד יְהֵא נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים:
Bartenura
להיות נאמן. על המעשרות ולא יהיו פירותיו דמאי מכאן ואילך:
את שהוא לוקח. ע״מ למכור, דאילו על מנת לאכול הא תנא רישא מעשר את שהוא אוכל:
ואת שהוא מוכר. מפירות קרקעותיו:
על עצמו אינו נאמן. שהרי הוא אוכל דבר שאינו מתוקן כשהוא מתארח אצל עם הארץ. ור״י סבר שאינו מפסיד נאמנותו בכך. ואין הלכה כר' יהודה:
להיות נאמן – on the tithes and that his produce will not be doubtfully tithed from here and onwards.
את שהוא לוקח – [what he purchases] in order to sell, for whereas in order that he eats it, it is taught in the first clause [of our Mishnah]: “he tithes what he eats.”
ואת שהוא מוכר – from the produce of his lands.
על עצמו אינו נאמן – for behold he consumes something that is not legally fit for use by giving the priestly dues when he is a guest with those who do not observed certain religious customs regarding tithes/עם הארץ. But Rabbi Yehuda holds that he doesn’t lose his trustworthiness through this. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.