Mishnah.org Logo
Perek 9

Mishnayos Chullin Perek 9 Mishnah 2

חולין פרק ט׳ משנה ב׳

2
These are the entities whose skin has the same halakhic status as their flesh: The skin of a dead person, which imparts impurity like his flesh; and the skin of a domesticated pig, which is soft and eaten by gentiles, and imparts the impurity of an animal carcass like its flesh. Rabbi Yehuda says: Even the skin of a wild boar has the same status. And the halakhic status of the skin of all of the following animals is also like that of their flesh: The skin of the hump of a young camel that did not yet toughen; and the skin of the head of a young calf; and the hide of the hooves; and the skin of the womb; and the skin of an animal fetus in the womb of a slaughtered animal; and the skin beneath the tail of a ewe; and the skin of the gecko [anaka], and the desert monitor [ko’aḥ], and the lizard [leta’a], and the skink [ḥomet], four of the eight creeping animals that impart ritual impurity after death. Rabbi Yehuda says: The halakhic status of the skin of the lizard is like that of the skin of the weasel and is not like that of its flesh. And with regard to all of these skins, in a case where one tanned them or spread them on the ground and trod upon them for the period of time required for tanning, they are no longer classified as flesh and are ritually pure, except for the skin of a person, which maintains the status of flesh. Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: All eight creeping animals enumerated in the Torah have skins whose halakhic status is not that of flesh.
אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן, עוֹר הָאָדָם, וְעוֹר חֲזִיר שֶׁל יִשּׁוּב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף עוֹר חֲזִיר הַבָּר. וְעוֹר חֲטוֹטֶרֶת שֶׁל גָּמָל הָרַכָּה, וְעוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ, וְעוֹר הַפְּרָסוֹת, וְעוֹר בֵּית הַבֹּשֶׁת, וְעוֹר הַשָּׁלִיל, וְעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה, וְעוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַלְּטָאָה כַחֻלְדָּה. וְכֻלָּן שֶׁעִבְּדָן אוֹ שֶׁהִלֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה, טְהוֹרִין, חוּץ מֵעוֹר הָאָדָם. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁמֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת:
ב׳

אלו שעורותיהן (their hide is deemed equivalent to their meat) – they defile like their meat–flesh.

ועוד חזיר של ישוב – because it is soft and they eat it.

אף עור חזיר הבר – for he holds that this also is soft–tender. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda (actually, it should read, Rabbi Yosi, here, as Rabbi Yehuda’s comment in the Mishnah does not come until much later in the text).

חטוטרת של גמל הרכה (hump of a young camel) – all the while that it didn’t carry a burden.

עגל הרך – all the while that it nurses.

ועור הפרסות (skin of the hooves) – when they sever–cut off the legs, and it is soft.

בית הבושת (pudenda) – the sides of the womb of the female.

ועור שתחת האליה – the hide of the tail from under the place where there is no hair, because it is soft.

האנקה (hedgehog) – RITZU

והלטאה (a species of lizard) – LEVIYARDA.

חומט (snail) – LUGMA.

הלטאה כחולדה (the lizard is equivalent to the weasel) – its hide is smoother than its skin, but the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.

וכולן שעיבדן (and all of them which one tanned) – all of these which they stated that defile like he meat, if he tanned them, they became hide and were abolished from the law of flesh and are pure.

או שהלך בהן – that he stretched them in order to trample them, which is a bit like tanning them (and do not impart food uncleanness).

חוץ מעור אדם – it is the law of the Torah that the skin of man, after it is tanned, it is pure, and what is the reason that they said tha the skin of man that is tanned is impure, as a decree lest a person work the skins of his mother and–or his mother into mats–rugs to sit and–or to lie upon them.

יש להן עורות – and not one of them (i.e., the eight reptiles described in Leviticus 11:29-30) that 8ts hide will defile like its skin–meat. And it is not like the First Tanna–teacher who considers that four of them – their hides are like their meat–skin. But the Halakha is not according to Rabbi Yohanan ben Nuri.

אלו שעורותיהן. מטמאין כבשרן:

ועור חזיר של ישוב. מפני שהוא רך ואוכלין אותו:

אף עור חזיר הבר. דסבר האי נמי רכיך. ואין הלכה כר׳ יהודה:

חטוטרת של גמל הרכה. כל זמן שלא טען משאוי:

עגל הרך. כל זמן שהוא יונק:

ועור הפרסות. כשחותכין הרגלים, והוא רך:

בית הבושת. בית הרחם של נקבה:

ועור שתחת האליה. עור הזנב מתחת מקום שאין שער, מפני שהוא רך:

האנקה. ריצ״ו:

והלטאה. לויירד״א:

חומט. לומג״ה:

הלטאה כחולדה. עורה חלוק מבשרה. ואין הלכה כר׳ יהודה:

וכולן שעיבדן. כל אלו שאמרו שהן מטמאים כבשר, אם עיבדן נעשו עור ובטלו מתורת בשר וטהורין:

או שהלך בהן. ששטחן כדי להלוך בהן, שהוא קצת עיבודן:

חוץ מעור האדם. דבר תורה עור האדם לאחר שעיבדו טהור, ומה טעם אמרו עור האדם שעיבדו טמא, גזירה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטיחין למטה לישב ולשכב עליהן:

יש להן עורות. ואין אחד מהן שיהיה עורו מטמא כבשרו. ודלא כת״ק דחשיב ארבעה מהן שעורותיהן כבשרן. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן נורי: