Let's finish Mishnayos in memory of those who were murdered in Israel.
Pledge Mishnayos
Mishnah.org Logo

Mishnayos Chullin Perek 4 Mishnah 6

חולין פרק ד׳ משנה ו׳


With regard to an animal whose hind legs were severed, if they were severed from the leg joint and below, the animal is kosher; from the leg joint and above, the animal is thereby rendered a tereifa and is not kosher. And likewise, an animal whose convergence of sinews in the thigh was removed is a tereifa and is not kosher. If the bone of a limb was broken but the limb was not completely severed, and the animal was then slaughtered, if the majority of the flesh surrounding the bone is intact, the slaughter of the animal renders it permitted; but if not, its slaughter does not render it permitted.

בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה, כְּשֵׁרָה. מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה, פְּסוּלָה. וְכֵן שֶׁנִּטַּל צֹמֶת הַגִּידִין. נִשְׁבַּר הָעֶצֶם, אִם רֹב הַבָּשָׂר קַיָּם, שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ. וְאִם לָאו, אֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ:


בהמה שנתחכו – the hind–back [legs].

מן הארכובה ולמטה – there are three bones in the thigh. The lowest is the bone that is cut with the split hoofs when they flay the animal and this joint is called the knee that is sold with the head, and in the foreign tongue, we call that limb–joint YEENOKLAV, and in Arabic DUKBA. And above it there is the middle bone and the bunch of converging sinews in the thigh (see Talmud Hullin 76a) underneath it adjacent to the limb–joint of the knee that is sold with the head. And the uppermost is the thigh-bone which is inserted in the tail. And the joint which is between the end of the thigh-bone to the top of the middle bone is known and seen in a camel when it lies down more than the rest of the living creatures. And from the knee and below as it is taught in our Mishnah that it is kosher, which is from the beginning of the knee that is sold with the head and below. But from the knee and upward, which is from the end of the middle bone, which is the place of bunch of converging sinews in the thigh, in every place where the foot is cut, from there and above is “torn” (not kosher).

וכן שניטל צומת הגידין (if the juncture of the thigh sinews was removed – even if the foot was not cut off that the bone was not broken but the bunch of converging sinews in the thigh were removed, it is invalid–”torn.” So explained some of the Amoraim of the Mishnah in the Gemara (Talmud Hullin 76a-b). But this approach my teachers–Rabbis took hold of as essential and taught that in every place where the leg was cut off above from lower knee which they call Y’NUKLAV in the foreign tongue, whether in the place where the bunch of converging sinews or whether above from the bunch of converging sinews, it is [considered] “torn” (unfit, not kosher). But Maimonides and Rabbi Alfasi his teacher took hold as essential a different commentary–explanation – that from the knee and below is kosher and from the knee and above is unfit, for this is what he said: below from the upper knee which is the thigh-bone that is inserted in the tail, but not below immediately adjacent to it, but rather, below from the middle bone entirely, which is the lower bone, is definitely kosher. Above from the knee, which is the thigh-bone, is definitely “torn” (i.e., unfit, not kosher) in every place that he cut off. And similarly, if he removed the bunch of converging sinews, meaning to say, that in the middle bone, there is a place that is “torn” such as the bunch of converging sinews, and there is a place which is kosher, such as above from the bunch of converging sinew. But don’t be astonished how if he severed it above from the bunch on the middle bone, it is kosher, but when he lowers to cut the bunch, it is “torn,” that we can’t say that this torn part is similar to that one, for if one cuts from here and the animal dies, one cuts from there and the animal lives. And this animal is not forbidden because its leg was severed from this place, but rather because the bunch of sinews were cut, for their severing is within the general [definition] of those things that are torn. And the place of the bunch of the converging sinews begins from the place where they appear hard and white until the place that they begin to soften and redden.

וצומת הגידין – they are three white sinews in the animal that meet and are connected together. One of them is thick and the [other] two are thin. If the thick one alone is removed, this is not the removal of the bunch of converging sinews, for two of them remain. But if the two think wones are removed from their place, it is permitted, for the one that is thick and larger than the other two, for the entire bunch of converging sinews were not removed, only a minority of them. But if most of each of them were severed, it is “torn” (i.e., not kosher). And one does not need to state if all of them were severed or if all of them were removed. And with fowl, they are sixteen white sinews, even if only the majority of one of them was severed, it is “torn” (i.e., not kosher).

נשבר העצם – below from the knee in the place where it doesn’t make it “torn” (i.e., not kosher).

‘אם רוב הבשר קיים – which is the hide and flesh cover most of its thickness and most of its circumference of the break. For sometimes it is found this without that, such as when it widens from one side and is narrow from the other side, for the bone is not round. Therefore, it requires both.

שחיטתו מטהרתו – to the limb hanging down from the body, and it is permitted, even for consumption.

ואם לאו – that the hide and the flesh do not cover the majority, the slaughtering does not render it clean. But even though the animal is permitted, the limb is forbidden because of (Exodus 22:30): “you must not eat flesh torn by beasts in the field; [you shall cast it to the dogs],” as we state (Tractate Hullin 73a), to include the limb and flesh hanging down from the body. But if the bone is broken form the knee and above to the place where it makes it “torn,” if most of the flesh exists, the limb and the animal are permitted. But if not, the limb and the animal are prohibited. And the law of the fowl is like the law of the animals of the field for this matter.

בהמה שנחתכו רגליה. האחרונים:

מן הארכובה ולמטה. שלש עצמות בירך, התחתון הוא עצם הנחתך עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה ואותה רכובה נקראת ארכובה הנמכרת עם הראש, ובלשון לע״ז קורין אותו פרק יינוקל״ו, ובערבי דוקב״א. ולמעלה הימנה עצם האמצעי וצומת הגידים בתחתיתו סמוך לפרק ארכובה הנמכרת עם הראש. והעליון היא קולית התחובה באליה. והפרק שבין סוף הקולית לראש העצם האמצעי ניכר ונראה בגמל כשהוא רובץ יותר מבשאר בעלי חיים. ומן הארכובה ולמטה דקתני במתניתין שהיא כשרה היינו מתחלת הארכובה הנמכרת עם הראש ולמטה. ומן הארכובה ולמעלה דהיינו מסוף העצם האמצעי שהוא מקום צומת הגידים, בכל מקום שנחתך הרגל משם ולמעלה טריפה:

וכן שניטל צומת הגידין. אפילו לא נחתך הרגל שלא נשבר העצם אלא שניטל צומת הגידים, טריפה. כך פירשו קצת אמוראים משנה זו בגמרא. ושיטה זו תפסו רבותי עיקר והורו שבכל מקום שתחתך הרגל למעלה מהארכובה התחתונה שקורין בלע״ז ינוקל״ו בין במקום צומת הגידין בין למעלה מצומת הגידין, טריפה. אבל רמב״ם ורב אלפס רבו תפסו עיקר הפירוש האחר, שמפרש מן הארכובה ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה פסולה, דהכי קאמר, למטה מארכובה העליונה שהוא הקולית התחובה באליה, ולא למטה מיד הסמוך לו אלא למטה מעצם האמצעי כולו דהיינו בעצם התחתון, ודאי כשרה. למעלה מן הארכובה דהיינו בקולית, ודאי טריפה כל מקום שיחתך. וכן שניטל צומת הגידין, כלומר, ובעצם האמצעי יש מקום שהיא טריפה כגון בצומת הגידין, ויש מקום שהיא כשרה כגון למעלה מן הצומת. ואל תתמה היאך אי פסיק לה למעלה מן הצומת בעצם האמצעי כשרה, וכשתשפיל לחתכה בצומת טריפה, שאין אומרים בטרפות זו דומה לזו, שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיתה, ולא נאסרה בהמה זו מפני שהיא חתוכת רגל ממקום זה, אלא מפני שנחתכו הגידין, שחתיכתן היא מכלל הטרפיות. ומקום צומת הגידין הוא מתחיל מן המקום שהן נראים קשין ולבנים עד המקום שיתחילו להתרכך ולהתאדם:

צומת הגידים. הם שלשה חוטים לבנים בבהמה צמותים ומחוברים יחד, אחד עבה ושנים דקים. ואם ניטל האחד העבה לבדו אין זה ניטל צומת הגידים, שהרי נשארו שנים. ואם ניטלו שנים הדקים ממקומם מותרת, שהרי האחד העב גדול משניהם והרי לא ניטל כל הצומת אלא מיעוטם. ואם נחתך רובו של כל אחד מהן, טריפה. ואין צריך לומר אם נחתכו כולן או ניטלו כולן. ובעוף הם ששה עשר חוטים לבנים. אפילו לא נחתך אלא רובו של אחד מהן, טריפה:

נשבר העצם. למטה מן הארכובה במקום שאין עושה אותה טריפה:

אם רוב הבשר קיים. דהיינו שעור ובשר חופים רוב עביו ורוב היקפו של שבר. דזמנין דמשכחת ליה זה בלא זה כגון שמרחיב מצד אחד ומיצר מצד אחר. שאין העצם עגול, הלכך בעי לתרוייהו:

שחיטתו מטהרתו. לאבר המדולדל. ומותר אפילו באכילה:

ואם לאו. שאין עור ובשר חופים את רובו, אין שחיטתו מטהרתו. ואע״ג דבהמה מותרת הוי אבר אסור משום ובשר בשדה טריפה, כדאמרינן [דף ע״ג] להביא אבר ובשר המדולדלים. ואם נשבר העצם מן הארכובה ולמעלה במקום שעושה אותה טריפה, אם רוב בשר קיים, אבר ובהמה מותר. ואם לאו, אבר ובהמה אסור. ודין העוף כדין בהמה לדבר זה: